מראי מקומות/פסחים/יב/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
מראי מקומות
פסחים יב א
ורחמנא אמר ושפטו העדה והצילו העדה[עריכה]
עי' תוס' ב"ב (נ: ד"ה וספק) שגם לולא הפסוק לא קטלי מספיקא דאפילו ממון לא מפקינן מספיקא, ומתוך כך חלקו התוס' שם על פי' הרשב"ם (שם ד"ה שניהם ישנן), ע"ש. ועי' מרגליות הים (סנהדרין דף עט) שמעורר שכ"ה להדיא בגמ' כאן.
ובקובץ שיעורים (ב"ב אות רכג) תי' קו' התוס' דאיצטריך קרא דוהצילו שיהא פטור בתורת ודאי ולא מתורת ספק[1], ונפק"מ לענין שור הנסקל דפטור מספק מדין כמיתת הבעלים כך מיתת השור, ואילו היה הטעם בבעלים משום ספק איסור רציחה, לא שייך זה בשור דאין בו איסור רציחה, ואדרבה ספק מצוה לסקלו מדאורייתא לחומרא, ועי' סוכת דוד (כתובות דף טו אות מו).
- ↑ וכעי"ז תי' בברוך טעם (מובא בש"ס 'מאורות' בב"ב שם), עיי"ש שכתב נפק"מ אחרת.