מראי מקומות/עבודה זרה/ג/א
יום השישי[עריכה]
הקשו התוספות (ד"ה יום הששי) למאן דאמר בשבעה בחודש נתנו עשרת הדברות מהו 'יום הששי'. ותירצו: שהיום הראשון אינו מן המנין שלא אמר להם כלום משום חולשא דאורחא. ועוד יישבו שראויה היתה לינתן בשישי אלא שהוסיף משה יום אחד מדעתו. ויעויין עוד מגן אברהם (או"ח ריש סימן תצד) מה שיישב בשם הרמ"ע מפאנו.
והמהרש"א הוסיף להקשות שישראל יצאו ממצרים ביום ה' בשבוע ותורה נתנה בשבת, ואם כן קיבלו תורה ביום נ"א לספירה ומדוע נקבע לדורות לחוג את חג השבועות ביום נ' לספירה. ויישב שישראל לא היו ראויים לחכמת התורה עד שיתקדשו ויטהרו את עצמם מטומאת מצרים כדי שתהיה עליהם יראת שמים ועל ידי זה יקויים בהם כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת. וטהרתם היתה ע"י שבעה שבתות ויום חמישים שהם מספרים קדושים כענין שבת, שמיטה ויובל, וכיון שביום נ' נגמרה טהרתם לכן קבע ה' יום זה לחג השבועות כי יראת חטא קודמת לחכמה במעלה ובזמן. ועפ"ז יישב גם את קושיית תוספות שהזכירו את היום השישי שבו נקבע לבסוף חג השבועות לדורות.