מראי מקומות/יורה דעה/ש

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png ש

אם האיסור מדאורייתא דוקא כשהצמר והפשתים היו יחד שוע טווי ונוז או אפי' נעשה כן לכל אחד לבדו

הטור והב"י בסעיף א, הביאו בזה מחלוקת, ויש להוסיף דהיראים בסי' שלג אות ב, ס"ל דאין צריך שיהיה ביחד אלא אפי' לכל אחד לבדו, וכ"כ סמ"ק במצוה לג.

אם האיסור מדאורייתא דוקא כשיש שוע טווי ונוז או דסגי בשוע בלבד

הב"י בסעיף א, הביא בזה מחלוקת דלכל הראשונים הוא דרבנן מלבד לרמב"ם דס"ל דהוא דאורייתא, ויש להעיר דהאשכול בהל' ציצית ד"ה ונשאל (פה.), הביא תשובה מרב האי דמבואר ממנה דצריך מדאורייתא שיהא גם טווי ונוז, וכן מבואר מתשובה אחרת לגאונים שהובאה בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' סא.

מהו טווי שנאמר גבי שעטנז

מסתימת הטוש"ע והב"י בסעיף א, מבואר דהוא כפשוטו שנטוה, ויש להעיר דהאשכול בהל' שעטנז ד"ה ונשאל (קכא:), הביא נמי מהרי"ף בתשובה דהוא שנטוה, אמנם בד"ה ואשכחן (קכב:), הביא מר"ח דטווי הוא בב' פנים או שטווים אותם זה עם זה או דנטוו כל אחד לבד ואח"כ שוזר אותם זה עם זה.

מהו נוז

הטור והב"י בסעיף א, הביאו בזה מחלוקת אם הוא שזור או ארוג, ויש להעיר דהיראים בסי' שלג אות ב, כתב דהוא שזור, וכן סמ"ק במצוה לג, פסק כדברי ר"ת שהוא שזור, והיראים הביא שם דהערוך פירש בב' פנים, א' כהיראים, וב' דנוז היינו חיבור, דהיינו שיהיה שוע וטווי כל אחד בפני עצמו ואחר כן יחברם בכל דרך חיבור, ע"כ, ולפי"ז אף אם אינו ארוג או שזור הוי דאורייתא, וחלק היראים על פי' זה, והאשכול בהל' שעטנז ד"ה ונשאל (קכא:), הביא מתשובת הרי"ף דנוז היינו חיבור בכל דרך שהיא כגון תפירה או אריגה או עשיית הגדילים והעבותות, ובד"ה ואשכחן (קכב:), הביא מר"ח דהוא בב' פנים או אריגה או תפירה, ועי' במה שכתבתי בסי' שא,א, גבי תפירת צמר בפשתים.

משיחה של פשתן שחוגרה על בגד צמר שרי

כ"כ בפשיטות הרמ"א בסעיף ד, ויש להוסיף דכ"כ הרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' קג, וכתב שכך המנהג במקומו ובמערב ובאנדלוסיא.

בגד שיש בו צמר מצד זה ופשתן מצד זה ובאמצע רצועה מבד אחר, אם מותר ללובשו

הטוש"ע והב"י בסעיף ה, הביאו בזה מחלוקת אי שרי לגמרי או אסור מדאורייתא, ויש להעיר דהיראים בסי' שלג אות ט, כתב דהוא תלוי במחלוקת תנאים אם חיבור ע"י דבר אחר הוי חיבור לכלאים ואף האוסר לא אסר אלא מדרבנן לכך נקטינן להקל, ועוד כתב דאפי' האוסר לא אסר אלא בגוונא דהוא נוז דהיינו שזור (לדעת היראים) דהוי איסור דאורייתא אילו היה מחובר ממש אבל כשאינו נוז שרי לכו"ע, ע"כ, וסמ"ק במצוה לג, הביא להלכה את דברי השר משנ"ץ דהתיר, וכתב דיש מחמירין, ובהגהות שם הביאו דרבינו יחיאל ומה"'ר פרץ היו מחמירים, ולא ביאר סמ"ק אי איירי בגוונא דהוא שזור דהוי דררא דדאורייתא. ויש להעיר דכל זה היינו כגון שהצמר והפשתים אינם במקום אחד אבל הלוקח בגד צמר ובגד פשתן ותופרם זה לזה ע"י חוטי מין שלישי הוא אסור לכו"ע, וכן הביא האשכול בהל' שעטנז ד"ה ונשאל (קכא:), מתשובת הרי"ף דהוא אסור, וכן הביא שם בד"ה ואשכחן, מתשובת גאון.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף