מראי מקומות/יורה דעה/רצא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
יד אברהם


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רצא

זמן חיוב בדיקת מזוזה

הטוש"ע בסעיף א, כתבו דשל יחיד פעמיים בשבע שנים, ושל רבים פעמיים ביובל, וכ"ה ביומא יא., וברש"י שם ד"ה פעמים, ובתוס' ישנים שם בגיליון ד"ה ושל רבים, וכ"ה ברי"ף בהלכות קטנות יח, וברבינו יהונתן שם, וברמב"ם בהל' מזוזה ה,ט, ובאשכול בהל' מזוזה ד"ה גרסי' (עו:), אמנם בה"ג בהל' מזוזה בעמוד רעג, כתב דשל יחיד פעם אחת בשבע שנים ושל רבים פעם אחת ביובל, ע"כ, ורב נטרונאי בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנז, כתב דשל יחיד פעם אחת בז' שנים ושל רבים פעמיים ביובל.

מה הטעם שמזוזת רבים קילא משל יחיד

הב"י בסעיף א, הביא מרש"י דהיינו משום שאין להטריח את הרבים כיון שכל אחד יאמר שיעשה חבירי, ויש להעיר דהאשכול בהל' מזוזה ד"ה גרסי' (עו:), כתב דטעמא משום שדבר של רבים יש לו הרבה שומרים לראות אם יכול להתקלקל ויצילוהו, ע"כ, ויש בזה נפק"מ מה נחשב לרבים.

ולא יטלנה השוכר כשיוצא

כ"כ הטוש"ע בסעיף ב, והב"י הביא מהתוס' דאפי' אם יקבענה בבית אחר אסור, וכן הביא הדרכ"מ מהגהות אשר"י, ויש להוסיף דכ"כ הנמוק"י בב"מ קס ד"ה תנו רבנן, בשם הריטב"א, אמנם השאילתות בשאילתא קכו, כתב דשרי, ורבינו יהונתן בהלכות קטנות יח ד"ה לא יטלנה, הביא שכתבו בשם רב אחאי גאון דאם קובע בבית אחר נראה דמותר וצריך עיון עכ"ל (תיבת עכ"ל היא מדברי רבינו יהונתן), ע"כ, דהיינו שאותו ראשון שהביא את דברי רב אחאי הוסיף לכתוב וצריך עיון, אבל רב אחאי עצמו התיר לגמרי כמבואר בשאילתות, וכדאי הוא השאילתות לסמוך עליו ולצרפו היכא דיש עוד צירופים להתיר. ומ"מ הדבר ברור ופשוט דאם הניח השוכר בבית המושכר מזוזה יקרה ורוצה להחליפה קודם שנסתיים השכירות במזוזה פשוטה, ודאי דשרי ליה, דהא טעמא כדי שיניח את הבית משומר כדהביא הב"י מתוס', והרי הניח הבית משומר, ואפשר דשרי אף לאחר שנסתיים השכירות.

השוכר מגוי נוטל המזוזה כשיוצא

כ"כ הטוש"ע בסעיף ב, ויש להעיר דמהאשכול בהל' מזוזה ד"ה ובפסקא (עה:), בשם גאון מבואר דאין הפירוש דשרי ליה ליטלנה אלא הוא חיוב דאסור להשאירה אצל הגוי, וכ"כ רב הילאי בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנז.

חיוב תשלומין על המזוזה שמשאיר כשיוצא

הב"י הביא בשם ה"ר מנוח שאם הראשון מקפיד על דמיה טוב לשלמה לו אבל אין מוציאין מידו, ע"כ, ויש להוסיף דכעי"ז כתב הריטב"א בב"מ קב. ד"ה לא יטלנה, דאפשר שחייב בעל הבית לפרוע דמיה, ע"כ, ומן התימה על הרמ"א שכתב סתמא בהגהת שו"ע דצריך לשלם לו, ומשמע דמוציאין מידו, וכבר העיר כן בבאר הגולה, וצ"ע.

המסיר מזוזה האם יחזר אחר בית לקובעה

האשכול בהל' מזוזה ד"ה ובפסקא (עו.), כתב בשם גאון שבכלל מצות שמירת קדושת המזוזה כלול שאם הסירה שלא יניחנה בין הספרים אלא יחזר לקבעה בבית אחד כיון שכך הוא עיקר קדושתה, וכ"כ רב הילאי בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנז.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף