מראי מקומות/יומא/כ/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים ריטב"א חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א מהר"צ חיות רש"ש |
מראי מקומות
יומא כ ב
והיה קולו נשמע בשלש פרסאות[עריכה]
התוספות (נדפס לקמן כא.) הקשו מהמבואר בתמיד (ל:) שהיה קול גביני כרוז נשמע עד יריחו.
ויישבו, שבי' פרסאות היה נשמע רק קול הברה ולא היו מבינים מה שאומר.
- אם היה זה מעשה נסים
בפירוש הראב"ד לתמיד (ל: ד"ה וא"נ י"ל) כתב בשם מורי הרב החסיד שכל אלו הדברים שכתוב שהיו נשמעים מיריחו מעשה ניסים היו, ונשמעו דוקא ביריחו ולא בשאר צדדים כיון שיריחו היתה כירושלים במה שהיתה תחילת כיבוש ארץ ישראל והיתה כתרומת דגן מארץ ישראל. וכ"כ הריטב"א (עמוד א) בשם ירושלמי. וכ"כ בקול הרמ"ז (תמיד שם) ובעולת תמיד (שם).
אמנם בתוספות יום טוב (תמיד פ"ג מ"ח) מבואר שלא היה זה נס ולכן כתב שם שלא נראה לומר שקולו של הכהן הגדול היה נשמע עד יריחו, כי בשלמא גביני כרוז היה לו קול גדול שנשמע למרחוק כל כך, אבל להחליט כן על כל כהן גדול אי אפשר לומר כן, דדילמא לא היה לו קול גדול. וכ"כ בדעת התפארת ישראל (שם אות סז) והוכיח כן ממה שלא מנתה הגמרא לקמן (כא.) את שמיעת אלו הדברים כחלק מהניסים שנעשו בבית המקדש[1]
- ↑ ועי' בפירוש הראב"ד שם שיישב קושיא זו שלא נמנו בכלל הניסים כיון שהיו ניסים דבראי.