מראי מקומות/ברכות/לו/ב

מראי מקומות ברכות לו ב

אין קוצצין את האילנות בשביעית וכו'

ובתוס' כתבו: וא"ת בלא שביעית נמי תיפוק לי' דאסור משום לא תשחית את עצה וכו' ע"כ. והנה המשל"מ (פ"ז דאסורי מזבח הלכה ג) הביא את דברי הגאון בעל באר שבע ז"ל שמתבאר בדבריו, דאם רק קוצץ ענפי אילן מאכל אבל את גוף האילן משאיר אפילו הכי איסורא דבל תשחית איכא, ותמה עליו במשל"מ וכתב: "דמאי דאסור משום בל תשחית אינו אלא לקצץ האילן עצמו משרשו, אבל לקצץ ענפים וחריות - לא ידעתי היכא רמיזא איסור זה" ע"ש.

והגאון רבי אברהם משכיל לאיתן ז"ל בהגהותיו "יד איתן" על הרמב"ם שם כתב על דברי המשנה למלך וז"ל: "ועיין בדברי הרמב"ם בפירוש המשניות שביעית (סוף פ"ד) ובדברי התוספות ברכות (לו ב) דיש להוכיח מדבריהם שגם בענפים איכא איסור בל תשחית, דאם לא כן לא הוי קא קשיא להו גבי שביעית, דמאי דאסרינן משום הפסד פרי היינו קציצת ענפים" ע"ש.

וכתב הגאון ר' יעקב חיים סופר שליט"א בספרו ויחי יעקב (בקונטרס הוספות סי' ג) לבאר בענין זה בדברי הגמ' ב"ק (צא ע"ב) דאיתא: אמר רבי חנינא. לא שכיב שכחת ברי. אלא דקץ תאינתא בלא זמנה ע"כ. ובאמת קשה איך עשה כן שכחת בנו של רבי חנינא וכמו שהקשו המפרשים. וי"ל לפי הנ"ל. דשכחת בנו של ר"ח סבר, דרק כשקוצץ כל אילן הפרי יש בו בל תשחית וסכנה, אבל כשקוצץ פרי אחד, או ענף אחד לית לן בה וכדכתב המשנה למלך ז"ל, ולפיכך לא נמנע שכחת וקצץ תאנה כלומר פרי אחד, ובלא זמנה דהיינו כשעדיין לא הבשיל הפרי, משום דסבר דכל כהאי גוונא שרי, אבל לא היא, שאין לקצוץ אף ענף אחד וכסברת התוספות בברכות הנ"ל, או אף פרי אחד כסברת רבינו יהודה החסיד ז"ל בצוואתו (אות מה) ובזה נתיישב הכל ודו"ק עכ"ד.

שם

כתב בהערות הגרי"ש אלישיב: בירושלמי (שביעית פ"ג ה"ז) התירו להניח בשביעית פירות ע"ג הגג. ואף על פי שעי"ז מתייבשים הפירות ומרקיבין מ"מ מאחר שאינו אלא גרמא לא אסרו גרמא של הפסד פירות בשביעית.

ולפי"ז יל"ע מפני מה אסרו לקצוץ את האילנות בשביעית, הרי קציצת האילנות אינו מעשה המקלקל את הפירות אלא גורם לכך שתיפסק יניקת הפירות וממילא יפסדו, וא"כ מ"ש מהנחת פירות ע"ג הגג. ונראה ליישב שחלוק קציצת האילנות מהנחת פירות ע"ג הגג, משום שקציצת האילן כל משמעותו הוא הפסק הפרי ע"י הפסקת יניקתו, משא"כ בהנחת הפירות ע"ג הגג שאין כל משמעותו של המעשה להפסיד את הפרי. וביותר נראה, שע"י קציצת האילן מיד התחיל הזיקו של הפרי ולכך אין דינו כגרמא בעלמא וחמור הוא יותר.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף