מראי מקומות/ברכות/כו/ב

מראי מקומות ברכות כו ב

יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר ויפגע וכו'

בספר תורת חיים על חולין (צא.) כתב לבאר בהא דאיתא שם בגמ' עה"פ (בראשית כח יא): כי בא השמש וגו' ששקעה קודם זמנה. וכתב בתורת חיים: ונראה דהיינו הא דתיקן יעקב תפילת ערבית באותה שעה כמו שאמרו חז"ל ולא תיקנה קודם לכן דשמא נאנס אז ולא התפלל מנחה לפני ששקעה עליו החמה פתאום שלא בעונתה וקיימא לן דמי שנאנס ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים הראשונה לשם חובה והשנייה לתשלומין, לכך עמד הוא ותיקן אז תפילת ערבית והתפלל אותה שתים עכ"ד.

תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו וכו'

במג"א (סימן רסו סק"א) כתב, דהא דמתפללין מעריב בליל שבת מבעוד יום, משום דתפלת מעריב תקנוה כנגד אברים ופדרים הקרבים בלילה ובשבת אסור ליתנם, לכן מהני התפלה מבעוד יום, עכ"ד.

והשיב על זה באור שמח (תפילה פ"י ה"ז) די"ל דתקנת תפלת מעריב אינה כנגד הא דהיו מעלין את האברים של יום בלילה כדי להקטירם, אלא כנגד הא דהיו אברי התמיד שהעלו ביום - מתעכלין והולכין כל הלילה, ולפ"ז אין נ"מ בין ליל שבת לשאר הלילות, דמ"מ גם בליל שבת היו האברים מתעכלין בלילה, וכנגד זה תקנו תפלת ערבית עכ"ד. וכן ראיתי במור וקציעה שהעיר ע"ד כנ"ל.

ורבי יהודה אומר עד פלג המנחה שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה

השאגת אריה (סימן יז) כותב שנחלקו רבנן ורבי יהודה מהו זמן הקרבת תמיד של בין הערבים, שלרבנן זמנו עד הערב, ואילו לדעת רבי יהודה אינו קרב אלא עד פלג המנחה. אמנם בשו"ת בית הלוי (ח"א סימן ט) כתב שגם רבי יהודה מודה שאם נאנסו ולא הקריבו התמיד קודם פלג המנחה, יכולים להקריבו עד השקיעה, וכוונת רבי יהודה שבדרך כלל הקריבו את התמיד קודם פלג המנחה. וכן כתב הלחם משנה (פ"ג מתפילה ה"ב) שלא הביא הרמב"ם דעת רבי יהודה גבי תמיד של בין הערבים, לפי שאינו חולק על רבנן בדין זה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף