מראי מקומות/בבא בתרא/ב/א
| עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהר"ם חי' הלכות מהרש"א בית מאיר חתם סופר רש"ש שיח השדה |
בחצר[עריכה]
הרשב"א[1] הקשה מדוע הזכירה הגמרא שרצונם לבנות המחיצה היה בחצר. ויישב, שרצון המשנה לחלק בין חצר, גינה ובקעה ולכן הוצרכה המשנה לפרט. ועוד יישב, שלמ"ד היזק ראיה שמיה היזק החידוש הוא שאף בחצר אמרינן כן. ולמ"ד היזק ראיה לאו שמיה היזק הוצרכה המשנה לפרש דאיירי בחצר שלא נטעה לומר שאף בבית היזק ראיה לאו שמיה היזק ורק אם 'רצו' כופין זה את זה.
מקום שנהגו לבנות גויל גזית כו' בונין[עריכה]
הרמב"ן הקשה מדוע הוצרכה המשנה לפרט את סוגי האבנים מהם בונים את הכותל, כיון שכבר כללה הכל ואמרה "הכל כמנהג המדינה", ועיין להלן.
זה נותן ג' טפחים וזה נותן ג' טפחים[עריכה]
הראשונים[2] הקשו מדוע הוצרכה המשנה לפרט את עוביין של הכתלים, הרי הכל תלוי במנהג המדינה.
התוספות יישבו, שאילו לא היתה מפרטת המשנה את שיעורי הכתלים היינו טועים לחשוב שמנהג המדינה הוא הקובע אף במקום שבו מנהגם לעבות מאד את הכתלים יתר מהשיעור המופיע במשנה. ולכך כתבה המשנה שיעור זה לומר שאף אם מנהג המדינה יתר על שיעור זה אינו יכול לכפותו אלא כשיעור המופיע במשנה. אמנם אם מנהג המקום לעשות כותל שעוביו פחות משיעור המשנה, עושים כמנהג המדינה.
הרא"ש יישב כעין זה אלא שהוסיף ששיעור המשנה הוא קבוע ואינו תלוי כלל במנהג המדינה בין למעלה ובין למטה, ואף אם מנהג המדינה לעשות יתר או פחות משיעור זה אין עושים כמנהג המדינה אלא כשיעור המשנה. ובטעם הדבר כתב שאם עושים יותר משיעור זה לא הצריכוהו חכמים כיון שדי בשיעור זה כדי שיעמוד הכותל, ואם עושים פחות משיעור זה כיון שהכותל אינו עומד בשיעור מועט זה הרי זה מנהג גרוע ולא אזלינן בתריה. וכדעת הרא"ש כן מבואר ברמב"ן[3]
ובנמוקי יוסף כתב אף הוא כדעת הרא"ש[4], אלא שנתן טעם אחר להצריך שיעור המשנה אף כשמנהג המקום לעשות כותל שעוביו פחות, לפי שיש לחוש שמא יפול הכותל ויתעצם עמו בבית דין ואדהכי והכי יזיקנו בהיזק ראיה.
חצר שאינה מחולקת בשווה[עריכה]
היד רמ"ה כתב שהשותפין חולקין במקום והאבנים של המחיצה בין כשהחלקים שלהם בחצר שווים, ובין שלאחד יש חלק גדול יותר משל השני, וכן פסק השו"ע (חו"מ סימן קנ"ז ס"ג), והגר"א (ס"ק יג) ציין שהמקור בסוגיית מקיף וניקף דף ד' (ע"ב), שכתוב שם שהלכה כר"י דאמר מגלגלין עליו את הכל אע"ג דאין לזה אלא שדה א' ולזה ג' שדות.
אך הרש"ש כתב שכשחלק א' גדול משל חבירו נותנין לפי הערך שיש לכאו"א חלק בו, והשווה זאת לדין בבית שער ודלת לחצר (ז:), שגובין לפי ממון.
בונין את הכותל באמצע, מקום שנהגו לבנות וכו'[עריכה]
הראשונים דנו בשאלה האם יכול האחד לבנות את הכותל בתוך שלו.
ברבינו יונה נקט תחילה שכיון שכל טעם כפייתו לבנות כותל הוא משום היזק ראיה, אם כן כל שיבנה בתוך שלו כותל ואפילו כותל מועט כשל הוצא ודפנא, שוב אין תביעה ביד חבירו לכופו לבנות כותל כמנהג המדינה באמצע.
אמנם הנמוקי יוסף (א. מפדה"ר וכן הזכיר רבינו יונה בסוף דבריו) כתב שאי אפשר לעשות כן, כיון שיש ביד שותפו לטעון שיש לחוש שמא יפול הכותל ויתעצם עמו בדין ואדהכי והכי יזיקנו בהיזק ראיה[5].
והרא"ה (הו"ד בנמוק"י) כתב שאף אם רוצה לבנות הכותל בתוך שלו מגויל וגזית, אף זה אינו בידו, כיון שיכול שותפו לטעון שלא ניחא ליה שיבנה הוא את הכותל בתוך שלו כיון שבכך לא יוכל הוא לסמוך על כותל זה. ואף אם יתיר לו חבירו לעשות כן, בשכר אינו מעוניין בכך ואילו במתנת חינם כבר אמרו שונא מתנות יחיה.
ובמגלה עמוקות העיר על דברי הנמוק"י שאינו חפץ בשכר, והלא אף עתה כשיבנו הכותל באמצע ישלם מחצית שכרו ולמה לא ישלם על כך בהיותו עומד בחצר חבירו. ויישב, שאם יעמוד הכותל בין שניהם לא ישלם אלא מחצית הכותל ועתה יש לו לשלם אף שווי חצי הקרקע שעומד עליה הכותל, ואם יוותר לו על שיווי קרקע זו הרי על חלק זה יש לומר שונא מתנות יחיה.
- ↑ הו"ד בשיטה מקובצת.
- ↑ תוספות (ד"ה בגויל), רמב"ן, רא"ש (ס"א), נמוקי יוסף (א. מדפה"ר) ושיטה מקובצת.
- ↑ כ"כ הגרא"ז בהגהותיו.
- ↑ ודלא כהערה הנדפסת באלפס ישן שדברי הנמוק"י כדעת התוס' שהרי הנמוק"י כתב כן אף בשהיה מנהג המקום פחות משיעור שקבעו חכמים.
- ↑ ועיין לעיל שמקור סברה זו הוא בדעת הנמוק"י דלא כדעת התוס' ואף דלא כדעת הרא"ש שם, ויל"ד מה יסברו בנד"ד.