מראי מקומות/אורח חיים/רטז

מראי מקומות אורח חיים רטז

על מה מברכים עצי בשמים ועל מה עשבי

הטוש"ע בסעיף ב, כתבו דעל כל מין עץ מברכים עצי, ויש להעיר דבה"ג בהל' ברכות בעמוד עד, בסופו, כתב דמר רב שמואל חולק וס"ל דאין מברכים עצי אלא על הדס בלבד, וכן האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מה.), הביא שכתב רב האי דאותבינן בש"ס דאין מברכין אלא על הדס, ובפירוק דבר זה יש ב' גירסאות לגירסא א' מסיק בתיובתא וא"כ מברכים עצי רק על הדס, ולגירסא ב' אמרי' דהדס וכל דדמי ליה וא"כ מברכים על כל העצים עצי בשמים, ורבנן שקדמו לדור רב האי חלקו בגירסאות אלו ומר רב שמואל ריש כלה רביה דרב אחא משבחא היה מברך עצי בשמים רק על הדס, אבל כתב רב האי דבדורו כולא מתיבתא גרסי דמברכים עצי על הדס וכל דדמי ליה, וכן סבר רב אחא, והכי נהוג עלמא השתא, ע"כ.

הגדרת עץ גבי בשמים

הגדרת זרעים ואילנות גבי כלאים בכרם וגבי ברכת עצי או עשבי וגבי ברכת אדמה או העץ תלויה זה בזה, כן מוכח מדברי הר"ש בכלאים ה,ח ד"ה שושנת.

נוסח ברכת הריח על פירות

השו"ע בסעיף ב, כתב הנותן ריח טוב בפירות, והמשנ"ב בס"ק ט, כתב דהאליה רבה כתב דמהש"ס והפוסקים משמע דצ"ל אשר נתן, דהיינו בלשון עבר, ע"כ, ואמנם בטור הנוסח הנותן, אבל כבר כתבו שם בהגהות והערות דבטור יש בזה חילוף בנוסחאות, ע"כ, ויש להעיר דבברכות מג:, הנוסח שנתן, וכ"ה ברמב"ם בהל ברכות ט,א, וכ"ה ברי"ף בברכות פד, וכ"ה ברא"ש שם ו,לז, ובה"ג בהל' ברכות בעמוד עג, כתב אשר נתן, וכ"כ האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה ואמר (מה:), דגרסי' אשר נתן, וכ"כ המנהיג בהל' אתרוג סי' כז, ונמצא דנוסח השו"ע שכתב הנותן, לשון הוה, אין לו על מה שיסמוך והוא נוסח משובש שהיה בטור בטעות, והכי נקטינן שמברכים בלשון עבר, ועי' במה שכתבתי עוד בזה בסי' מו,א, גבי ברכת לשכוי בינה.

מה מברכים על ריח הורד

הטור והב"י בסעיף ג, הביאו מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מה.), כתב בשם בעל הלכות דמברך עצי בשמים.

מהו כשרתא ומה ברכתו

הטור בסעיף ה-ו, כתב דהערוך פירש דעיקרו שמן ומערבים בו כמה מיני עצי בשמים, ויש להוסיף דכ"כ האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מד:), והב"י ביאר את דברי הטור שיש מחלוקת מה מברכים על כשרתא, ויש להעיר דהאשכול שם כתב דמברך עצי בשמים.

כשאין את עיקר הבושם האם מברך עצי בשמים

הב"י בסעיף ה-ו בד"ה ומ"ש רבינו ולכולי, תלה דבר זה במחלוקת מהו משחא כבישא או טחינא, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מד:), פירש כדברי ר"ח.

מהו סמלק

הטוש"ע והב"י בסעיף ז, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מד:), כתב דהוא יסמי"ן.

מהו חלפי דימא

הטוש"ע בסעיף ז, הביאו בזה את פירש"י, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מה.), כתב דרבנן שבבבל לא ידעו מהו וכשהגיע מר רב אלעזר אלוף מאספמיא (ספרד) למתיבתא בבבל ביאר לרבנן מה הוא, ע"כ, ונראה קצת על פי זה שהוא יותר מצוי בספרד מאשר באיזור בבל, והאשכול שם בהמשך כתב בשם רב האי דחלפי דימא עצו רך.

מהו נרגיס

הטוש"ע והב"י בסעיף ט, הביאו בזה מחלוקת, ויש להוסיף דבה"ג בהל' ברכות בעמוד עג, כתב שהוא חבצלת השרון, וכ"כ האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מה.), וכן הר"ש בכלאים ה,ח כתב דהוא חבצלת ונקרא רוז"א, ע"כ, וקשה דהטור כאן הסכים שנרגיס הוא חבצלת, וכתב הר"ש דחבצלת הוא רוז"א, ולעיל בסעיף ג, מבואר דס"ל לטור דהורד הוא רוז"ש, וכתבו בגיליון שם דרוז"א ורוז"ש הכל אחד, וכן ברא"ש שם הגירסא רוז"א על הורד, וא"כ הדברים סותרים לגבי אם רוז"א הוא ורד או חבצלת, וצ"ע. ומ"מ נקטי' כהסוברים דנרקים הוא חבצלת השרון. והאשכול שם כתב דנרקים דדברא היינו מין הגדל במדברות שיוצא בלא נטיעה של אדם.

שושנת העמקים ואשכול הכופר

האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מה.), כתב בשם בעל הלכות דעל סוסאן דהוא שושנת העמקים ועל אחיני רטיבי דהוא אשכול הכופר מברכים עצי בשמים.

היו לפניו עצי בשמים ומיני בשמים ועשבי בשמים

הב"י בסעיף י, הביא בזה מחלוקת, אם מברך מיני ופוטר הכל או שמברך ג' ברכות, ויש להוסיף דבה"ג בהל' ברכות בעמוד עג, כתב שמברך ג' ברכות.

הגירסא גבי הביאו לפניו שמן והדס

הטור והב"י בסעיף יא, הביאו מחלוקת בגירסא אי איירי בברכותיהן שוות או לא, ואע"ג שאין בזה נפק"מ לענין דינא כמו שכתב הטור, מ"מ יש להוסיף דבה"ג בהל' ברכות בעמוד עד, כתב כגירסת הרי"ף דברכותיהן שוות והלכה כב"ה, וכ"כ האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה ואמר (מה:).

< הקודם · מעבר לתחילת הדף