מראי מקומות/אורח חיים/קז

מראי מקומות אורח חיים קז

דעת רב האי בפירוש ולואי שיתפלל אדם כל היום

הב"י בסעיף א, כתב דלכאו' אין נפק"מ בין רב האי לר"י אלא בפירוש מימרא דרבי יוחנן, ויש להעיר דבתשובות הגאונים שערי תשובה סי' נו, כתב רב האי את דעתו, ושם מבואר דאף בפירוש דברי רבי יוחנן ס"ל כר"י דרבי יוחנן קאי על ספק התפלל ובלא חידוש ולא בודאי התפלל וע"י חידוש.

אם תנאי בתפילות וק"ש צריך את הלכות תנאים

הב"י בסעיף א, הביא את דברי הרשב"א שכתב שבספק יתנה ויאמר אם לא התפללתי זה לחובתי ואם התפללתי יהא לנדבתי, ע"כ, ויש להעיר דכ"כ רב האי בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' נו, ולכאו' יש להקשות דהא בעי' בתנאי הן קודם ללאו כדאיתא בגיטין עה:, ובאמת על הרשב"א אין קושיה כלל דאיהו ס"ל דלהלכה לא בעי' דליהוי התנאי דומיא דבני גד, כמו שהביא הב"י באעה"ז בסי' לח,ד, אבל יש להקשות על המשנ"ב שהעתיק את דברי הרשב"א כצורתם, דהא לדידן סבירא לן דהעיקר כדברי הראשונים דבעו דומיא דבני גד, כדאיתא בשו"ע באהע"ז שם בסעיף א, ואפשר דהא דבעי' הן קודם ללאו, אין הכוונה על התנאי דהיינו אם תעשה או לא תעשה, אלא בחלות דהיינו שיחול כך או לא יחול, והכא ההן הוא אם לא התפללתי יהא לחובתי, כי תפילת חובה היא כמו הן ונדבה כמו לאו, כיון שתפילה שמוציאה ידי חובה כוחה גדול יותר, ואפשר עוד לומר שכאן בחלות אין הן ולאו דתרוויהו הן חשיבי דמ"מ תפילה הוי, ולכך יכול להקדים מה שרוצה, ותדע דהא אם נאמר כאן תנאי בטל ומעשה קיים, אכתי לא נדע אי מעשה קיים בנדבה או חובה, וא"כ מסתבר דחשיב הכא תרוויהו כהן, ומה שירצה יקדים, ואחר כתבי כל זה נתתי על לבי דלכאו' לק"מ דלא מיבעיא לפי הפוסקים שהובאו בטור ובב"י הנ"ל, דס"ל דלא בעי' שיהא התנאי דומיא דבני גד, דהכא נמי לא בעי', אלא אפי' לפי הפוסקים כר"מ דבעי תנאי כפול, מ"מ הא הוכיח הרמב"ן בנדרים יא, מהגמ' בשבועות לו:, דאפי' ר"מ לא אמר אלא בממונא או באיסורא דאית ביה ממונא כנדרים וגיטין וקידושין, משא"כ גבי מקלל חבירו דהוי איסורא גרידא דאפי' לר"מ לית ליה כיון דלא יליף מבני גד לאיסורא, ולכך ס"ל לר"מ דמקלל חבירו ע"י מכלל לאו אתה שומע הן כמו יברכך ה' אם תעידני, דחייב מלקות, ולא ילפי' מהא דבעי' תנאי כפול בתנאים דמכלל לאו אי אתה שומע הן, דלא ילפי' לאיסורא, וא"כ הכא גבי תפילה וה"ה לגבי ק"ש דהוי איסורא גרידא לכו"ע לא בעי' תנאי כפול, אלא דלפי"ז תתעורר לנו שאלה על דברי הרשב"א, דאי חזי' דר"מ דבעי תנאי כפול לא יליף מבני גד לאיסורא גרידא א"כ מנא לן דמהני תנאי באיסורא כלל, הא תנאי לא למדנו אלא מבני גד, ומ"מ אף אי נימא כדברי הרשב"א דאע"ג דחזי' דלא ילפי' לאיסורא גבי מכלל לאו אתה שומע הן, אפ"ה ילפי' לעצם דין התנאי שיהיה שייך באיסורא, מ"מ מסתבר דלכל הפחות ילפי' מבני גד דמכלל לאו אי אתה שומע הן לגבי תנאי באיסורא, דלא יהא עדיף תנאי באיסורא מממונא גופיה דכתיב ביה תנאי, ואי בממונא בעי' תנאי כפול ושאר דיני התנאי א"כ אף באיסורא בעי' דנהי דלא ילפי' מתנאי בני גד לאיסורא גבי מקלל וכדו' שאין זה שייך לתנאי, מ"מ לגבי תנאי מסתבר דילפי' לאיסורא, וא"כ נפל התירוץ הנ"ל שכתבתי, והדרי' לומר דבעי' לכל דיני התנאי אף באיסורא, וא"כ צריך לתרץ את דברי המשנ"ב כמש"כ לעיל. אמנם כעת נראה לי דמעיקרא לק"מ דלא צריך להגיע לפרשת תנאים והלכותיה אלא בביטול חלות שיש בה השלכה מכאן ואילך כגון קניינים ונדרים אבל גבי מצוות כיון שאין בהם השלכה מכאן ואילך לא חשיבא חלות ויכול לכוון בדעתו שהמצוה תיהיה לכך או לכך ושפיר דמי, וכן עיקר.

אם הא דצריך לחדש בה דבר היינו דוקא במוסף או בכל התפילות

מדברי הטוש"ע והב"י בסעיף א, מבואר דהוא בכל התפילות, ויש להעיר דדבר זה הוא מחלוקת בין הגאונים דבתשובות הגאונים שערי תשובה סי' פט, מבואר דס"ל לגאון דהוא רק בתפילת מוסף, ושם בסי' נו, כתב רב האי דאין נכונים דברי הסוברים דהוא רק במוסף אלא הוא בכל התפילות, ע"כ, ופשוט דכן הלכה וככל הפוסקים.

אם צריך לחדש דבר בכלל ברכה מהברכות האמצעיות

הטור והב"י בסעיף ב, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דבתשובות הגאונים שערי תשובה סי' פט, כתוב בשם הר"י אלברגלוני דצריך בכל ברכה מהמצעיות, (תשובה זו אינה מהגאונים מדהוזכר בה הר"י אלברגלוני).

אם לחדש בה דבר היינו להוסיף בקשה כל שהיא על נוסח התפילה או צריך שיתחדש לו צורך שלא היה לו לפני כן

הטור והרמ"א בסעיף ב, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דבתשובות הגאונים שערי תשובה סי' פט, מבואר דאם אומר יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתשמע תפילתי שהתפללתי לפניך, חשיב חידוש, ולכאו' היה אפשר דזה מיקרי דבר שלא היה נצרך לו קודם לכן כי לפני כן לא היתה תפילתו זאת בעולם ולא היה צריך לבקש עליה שתתקבל, אמנם הסוברים שצריך שיתחדש לו צורך טעמם דקשיא להו דהלא כל אדם יכול לחדש דבר ועל כן פירשו שצריך צורך חדש כמבואר בטור, וא"כ על כרחך אי אפשר דכה"ג מהני דא"כ הדרא קושיא לדוכתא דהלא כל אדם יכול לומר כך, ועל כן מוכח מהגאונים דס"ל דכל תוספת נוסח מהני.

אם מעיקרא לא כיוון בתפילתו ורוצה לחזור ולהתפלל בכוונה אין לך חידוש גדול מזה ויכול להתפלל

כ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' מא, ועל כרחך איירי בגוונא שיצא ידי חובה בתפילה הראשונה דאי לאו הכי פשיטא דיכול לחזור להתפלל אדרבה הוא מחוייב לחזור ועוד דא"כ אין צריך חידוש בתפילתו כלל.

אם אפשר להתפלל בנדבה מוסף ע"י חידוש

הטוש"ע והב"י בסעיף א-ג, כתבו דאי אפשר, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' מא, ומאידך בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' נו, מבואר מדברי רב האי דאפשר להתפלל מוסף בנדבה ע"י חידוש, וכן מבואר מתשובת גאון אחר שם בסי' פט.

אם אפשר להתפלל בשבת תפלת נדבה

הטור והב"י בסעיף א-ג, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דמדברי רב האי בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' נו, מבואר דבשבת שרי להתפלל נדבה ע"י חידוש.

אפשר להקדים תפילת נדבה לתפילת חובה

כן מוכח מדברי רב האי בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' עו.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף