מראי מקומות/אורח חיים/פא

מראי מקומות אורח חיים פא

קטן שיכול לאכול כזית דגן אבל לא אכל

הב"י בסעיף א, הביא מחלוקת אם צריך להרחיק מצואתו, דרש"י ס"ל דאין צריך והב"י כתב דאין נראה כן מדברי הפוסקים, ע"כ, והמשנ"ב בס"ק ב, הביא בזה מחלוקת אחרונים, דהב"ח והמג"א השיגו על הב"י דדחה את דברי רש"י בלא שמצא מי שחולק עליו בהדיא, ע"כ, וכוונת הב"י היתה מהא דבסוכה מב:, הנוסח יכול לאכול, ולא קטן שאכל, וכיון שהרי"ף בסוכה נז, והרא"ש שם ג,לד, והרמב"ם בהל' ק"ש ג,ו, והטור כאן, כולם נקטו כלשון הש"ס דתלי ביכול ואינו יכול ולא תלי באכל ולא אכל, משמע דס"ל דלא כרש"י, ע"כ דעת הב"י, אבל אינו ראיה, דהש"ס תלי לה ביכול לאכול כיון דמסתמא אין האדם שסמוך לצואת הקטן יודע מה אכל הקטן ולכך תלי לה ביכול לאכול דהאדם רואה את הקטן ומשער לפי גדלו אבל אם יודע שלא אכל אין צריך להרחיק, ומחמת כן נמי נקטי הפוסקים כלשון הש"ס, וכיון דלא מצאנו מי שחלק על רש"י להדיא, ואדרבה הר"ן בסוכה נז ד"ה מרחיקין, העתיק את לשון רש"י דתלי לה באכל ולא אכל, ועוד יש להוסיף דבה"ג בהל' ברכות בעמוד מג, כתב קטן שהוא אוכל כזית דגן, ע"כ, ולא כתב שיכול לאכול, משמע דצריך שיהא דרכו לאכול, הכי נקטינן כדברי המקילין דדוקא אכל, ודלא כהשו"ע והמשנ"ב.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף