מראי מקומות/אורח חיים/כה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
גליוני תשובה מאהבה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png כה

הקדמת התפילין לטלית[עריכה]

הב"י בריש הסימן הביא את דברי הנימוק"י בשם הריטב"א, שיניח תפילין קודם הטלית גדול דכיון דלובש כל מלבושיו, ממילא הוי מחוייב במצות תפילין קודם הטלית כדי לא לעבור על המצוות, ע"כ, וכתב הב"י דאינו מבין היאך באה מצות תפילין ע"י לבישת הבגדים, ע"כ, ונראה דכוונת הריטב"א, דטלית גדול אינה חובה אלא מנהג, והמנהג הוא רק בשעת התפילה, משא"כ תפילין דעיקר חיובה הוא כל היום, וממילא הוו תפילין בעיקרם כמלבוש, וא"כ כיון דלבש שאר מלבושיו ממילא באה מצוות תפילין לפניו כיון דהוי כעוד מלבוש.

סח בין של יד לשל ראש, אם מברך ב' ברכות על של ראש[עריכה]

הטור והב"י והשו"ע והרמ"א בסעיף ה, הביאו מחלוקת בזה, ויש להעיר דהרא"ש בהל' תפילין בעמוד כד על הרי"ף, כתב דבה"ג ורב עמרם וספר השכם והלקח טוב ורוב הגאונים והר"ם מרוטנבורג סברי דמברך ב' על של ראש, ומאידך רב האי גאון ורב אחא משבחא ואחי הרא"ש בשם רבינו שמואל מאיבר"א סברי דמברך אחת, ע"כ דברי הרא"ש, והאשכול בהל' תפילין ד"ה אמר (צה.), כתב דמברך אחת, ומאידך רבינו גרשום במנחות לו. ד"ה לא סח, כתב דמברך ב', וכ"כ היראים בסי' שצט אות סו, דמברך ב', וכ"כ המנהיג בדין עשרה לתפילה סי' פ, והב"י בריש סי' כו, הביא דסמ"ק והתרומה נמי סברי דמברך ב'.

הטעם דאסור לשוח בין תפילין של יד לש"ר[עריכה]

הב"י בסעיף ה בד"ה וכתב הר"ן, הביא את הרז"ה שפי' שהטעם כי תפילין של יד ושל ראש הם כעין מצוה אחת, ע"כ, ויש להעיר דהר"ן גופיה שם פירש משום ברכה שאינה צריכה, ומהרי"ף שם מבואר דאינו בגלל שמצריך ברכה בחנם אלא כי הברכה חוזרת אף על תפילין של ראש ולא טוב להפסיק בינתיים, ונמצא ג' טעמים בזה, והטור בסעיף יא, הביא דברי הרא"ש שכתב שהטעם מפני שהברכה הראשונה חוזרת אף על של ראש, וזה ודאי דלא כהרז"ה, והב"י בסעיף י, הביא דהתרוה"ד ס"ל דאף בגוונא שאינו מברך כגון בחוה"מ אסור להפסיק, דס"ל כהסוברים דאין ההפסק מחמת הברכה, ומ"מ יש להעיר דבסוטה מד:, מבואר דאיסור זה הוא דרבנן.

הערה בדברי הרמ"א גבי אם מברכים על תפילין של ראש[עריכה]

הרמ"א בסעיף ה, כתב דמברכים וטוב לומר בשכמל"ו, וציינו למהר"י בן חביב והאגור, ע"כ, אמנם בב"י ובדרכ"מ מבואר דהמקור הוא רק מהר"י ב"ח ואין ראיה מהאגור.

נוסח הברכה על של ראש[עריכה]

הטוש"ע בסעיף ט, כתבו על מצות תפילין, וכ"ה במנחות לו., וכ"ה בתוס' שם ד"ה לא סח, וכ"ה ברי"ף בהלכות קטנות עמוד כד, וכן ברבינו יהונתן שם ד"ה לא שח, וכן ברא"ש בהל' תפילין יד, וכן ברמב"ם הל' תפילין ד,ד, וכן במנהיג בדין עשרה לתפילה סי' פ, אמנם בה"ג בהל' תפילין בעמוד רסט, כתב שמברך וציונו במצות תפילין, וכ"כ רבינו גרשום במנחות לו. ד"ה לא סח, וכ"כ הרא"ש בפסחים א,י ד"ה מאי מברך, בסופו, דבספרים מדוייקים כתוב במצות תפילין וכן כתב הרי"ף, ע"כ, ומבואר דגירסת הרא"ש בדברי הרי"ף היתה במצות תפילין, אמנם מדברי הרא"ש בהלכות קטנות נראה דגירסתו בדברי הרי"ף היתה כלפנינו, ומ"מ נמצא דבחלק מנוסחאות הרי"ף, ובה"ג ורבינו גרשום גרסי במצות תפילין.

הפסיק בין של יד לשל ראש בעניית קדושה ויהא שמיה רבה[עריכה]

הב"י בסעיף י, הביא מחלוקת אם הוי הפסק או לא, והביא מהרא"ש בשם הלכות תפילין עתיקתא דאינו חוזר על זה מעורכי המלחמה, ע"כ, ויש להעיר דהמנהיג בדין עשרה לתפילה סי' פ, הביא דבר זה בשם רב יהודאי, וכתב המנהיג שם דמ"מ הוי הפסק וחוזר ומברך על של ראש.

אם צריך לברך על התפילין כשמשמשים בהם[עריכה]

הב"י בסעיף יב, הביא בזה מחלוקת אם זה דוקא כשנשמטו ממקומן או לא, דרש"י ותוס' וסמ"ג והתרומה והנמוק"י ס"ל דמברך כל היכא דממשמש, ומאידך הרא"ש והטור ור"י ורבינו ירוחם וכן נראה מדברי הרמב"ם, ס"ל דאין לברך אלא שנשמטו, ע"כ, ויש להוסיף דהשאילתות בשאילתא מה ד"ה ברם צריך היכא, בסופו, כתב דהיינו מחמת שחייב אדם למשמש בהו כל שעה, וא"כ הוא אף כשלא נשמטו, וכ"כ בה"ג בהל' תפילין בעמוד רעא, וכ"כ הר"ן בסוכה סא ד"ה ואסיקנא, וכן משמע מדברי האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה ואחר (מא:), דמברך על המישוש, ומאידך הריטב"א בסוכה מו. ד"ה והא דאמרינן רבנן, כתב דהיינו דוקא כשהיו מסיחים דעתם מהתפילין והיינו בזמנם שלא היו מסיחים דעתם אבל אנו שאין דעתנו על התפילין כל כך אין לנו לברך אלא בשעת הנחה, ע"כ, והיראים בסי' תכא אות כה, כתב דדוקא כשנסתלקו ממקומם, ונמצא בידינו דהרא"ש והטור ור"י ורבינו ירוחם והיראים, וכן נראה דעת הרמב"ם, וכן הריטב"א ס"ל דאין לברך, ומאידך רש"י ותוס' וסמ"ג והתרומה והנמוק"י והשאילתות ובה"ג והר"ן ס"ל דצריך לברך, אמנם באמת אין ראיה מרש"י ותוס' והר"ן דפליגי על סברת הריטב"א שכתב דבזה"ז אין לברך, ואף מהשאילתות ובה"ג אין ראיה כל כך, דאפשר דבדור הריטב"א יודו דאין ראוי לברך וכ"ש בדורנו, ועל כן לענין הלכה ודאי דנקטינן דאין לברך אלא כשנשמטו כדכתב בשו"ע.

הערה על הב"י[עריכה]

הב"י בסעיף יב, הקשה על הר"ן שכתב דלא כתבוהו פוסקי ההלכות, דהא הרי"ף והרא"ש פסקוהו, ע"כ, ולא היה לו להקשות מפסקי הרא"ש דהר"ן לא ראה את דברי הרא"ש מדלא הביאם בשום מקום.

תפילין במוסף של ר"ח[עריכה]

השו"ע בסעיף יג, כתב דאין להניחם במוסף, והרמ"א תלה דבר זה בקדושת כתר, ע"כ, ואע"ג דאין לי עסק בנסתרות מ"מ דבר תימה הוא, הא מוסף דרבנן בעלמא הוא, וכתר מנהגא בעלמא הוא, וא"כ כיצד דין דרבנן יפטרנו מחיוב דאורייתא דמצות תפילין דחיובה כל היום כדהוכחתי בסי' לו, גבי גדר חיוב תפילין, ונהי דבכל היום אנו נוהגים שלא להניחם היינו מחמת דאיננו נקיי גוף ודעת, אבל בשעת התפילה יכולים אנחנו לשמור גופינו ודעתינו, ועוד דטעם השו"ע והרמ"א הוא אף למי שיכול לשמור גופו ודעתו, והוא חייב מדאורייתא בהנחת תפילין, וא"כ כיצד דין דרבנן יפטור חיוב דאורייתא, ונהי דאפשר דרבנן יפקיעו חיוב דאורייתא בשב ועל תעשה מ"מ הכא לא מצינו בשום דוכתא שעשו כן, וגם אין טעם שיעשו כן וימנעו מצוה מעם ישראל, ועל כן ברור דלפי הפשט אין לסמוך על טעם זה במצוה דאורייתא, וא"כ דבר תימה הוא לקבל בזה את דברי הקבלה, ויותר הוא תימה דלא מבעיא דאין אנו מניחים את התפילין אלא אף אנו חולצים אותם והוא הפך דין תורה, ודבר זר הוא דהא תורת הסוד היא מחמירה בכל דוכתא על תורת הפשט והכא היא מקילה, ועל כן נראה דהנוהג כדברי הט"ז בס"ק טז, להניח תפילין במוסף טוב הוא עושה ולכאו' כך צריך להנהיג, וראיה גדולה לדבר דהא אם היה מנהג התנאים והאמוראים והגאונים והראשונים להסיר התפילין במוסף ולחזור אח"כ להניחם דהא היה דרך הקדמונים להניח תפילין כל היום מלבד כשהולכים לבית הכסא או הנכנס לסעודה גדולה, א"כ כיצד לא לישתמיט בשום דוכתא מאן דהוא דנימא האי דינא, וכיצד רק בזמן האחרונים התעוררו לכתוב דין זה, אלא הדבר ברור דאין זה אלא מנהג חדש אשר לא שערוהו אבותינו. אור חדש (שיחה) 18:30, 4 במאי 2021 (IDT)

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף