מראי מקומות/אבן העזר/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם
ערוך השולחן


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png ה

כל נקב של פצוע דכא הוא נקב מפולש

כ"כ הב"י בסעיף ב-ז-ח-י, בשם כמה ראשונים, ויש להוסיף דכ"כ היראים בסי' כח.

בדברי הב"י גבי נולד עם ביצה אחת

הב"י בסעיף ב-ז-ח-י בד"ה ורבינו תם, הביא דמדברי הרמב"ם נראה דאין הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה דהכשיר בביצה אחת, והביא מהנמוק"י דכ"כ בה"ג והרמב"ן והרשב"א, ואח"כ הביא מהמ"מ דהלכה כרבי יוחנן בן ברוקה אלא דהוא איירי בנולד עם ביצה אחת ולא בניטלה, וכ"כ בה"ג והרמב"ן והרשב"א, ע"כ דברי המ"מ, ונמצא דבשיטת בה"ג והרמב"ן והרשב"א יש סתירה אם פירשו דקי"ל כרבי יוחנן ב"ב או לא קי"ל ואיירי בנולד מעיקרו, ואע"ג דלענין דינא אין נפק"מ מ"מ צריך ליישב הסתירה, ובאמת הם כתבו להדיא דהלכה כוותיה אלא דאיירי בנולד מעיקרו, וכדברי המ"מ, וזה נמי כוונת הנמוק"י דכתב דהם סברי כהרמב"ם, דזו נמי שיטת הרמב"ם, דאמנם אין הוכחה מדברי הרמב"ם אבל מסתבר דס"ל ככל הנך, והב"י כתב דנראה מדעת הרמב"ם דאין הלכה כוותיה, והביא שכתב הנמוק"י דכדברי הרמב"ם סברי בה"ג והרמב"ן והרשב"א, ומזה נוצרה הסתירה, אבל האמת דכולהו סברי דהלכה כוותיה ואיירי בנולד מעיקרו, ובדעת הב"י נראה דס"ל דכוונת הנמוק"י במה שכתב דכן דעת בה"ג וכו', היינו לענין דינא ולא לענין פירושא, אבל אין צורך לזה.

אם מי שהוא כמרזב הוי כרות שפכה

הטור והב"י והשו"ע בסעיף ג, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דבה"ג בהל' מיאון בעמוד שנא, כתב דכשר.

אם שתיית כוס להתעקר הוי דאורייתא

היראים בסוף סי' שמב, כתב דעיקור סם הוא מדרבנן.

אם דבר שאין מתכוין בשאר איסורים חוץ משבת אסור

הב"י בסעיף יב, הביא בזה מחלוקת, ועי' במה שכתבתי בזה ביו"ד סי' שא.

אי בעיא דחסימה גבי אמירה לעכו"ם איפשיטא

הב"י בסעיף יד, הביא בזה מחלוקת, ועי' במה שכתבתי בזה בחו"מ סי' שלח.

הערים ישראל קונסין אותו שימכור בהמתו, אם יכול למוכרה לבנו קטן ומה חשיב קטן לגבי זה

לגבי אי שרי למוכרה לקטן כבר העיר הגר"א בסעיף יד בס"ק לה, על הב"י והשו"ע מדברי השאילתות וסמ"ג וש"פ, ולגבי מי חשיב קטן כבר הביא בזה רעק"א בגיליון השו"ע דהריטב"א הביא בזה מחלוקת אם היינו סמוך על שולחנו או קטן ממש, ויש להוסיף דהשאילתות בשאילתא קה, כתב דלבנו קטן שרי ואפי' מוטל בעריסה, ע"כ, וא"כ מוכח דס"ל דקטן היינו קטן ממש ועוד נפיק לן שאפי' קטן שבקטנים שרי.

אם קי"ל כרבי חידקא דבני נח נצטוו על הסירוס

הב"י והב"ש בסוף הסימן הביאו מחלוקת בזה, והדבר נוטה כמעט לגמרי דאין הלכה כרבי חידקא כמו שכתב הב"ש, ויש להעיר דהשאילתות בשאילתא קה, כתב דקי"ל כרבי חידקא דנצטוו על הסירוס.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף