מראה הפנים/בבא מציעא/ח/ז
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
היוצא מן התנור ומן הכירים בלבד. ז"ל התוספתא שם השוכר בית מחבירו ממחה בידו על מקום התנור ואין ממחה בידו על מקום הכירה שכר הימנו חצר אין ממחה לא על מקום התנור ולא על מקום הכירה אלא מעמיד את התנור במקום הראוי לו ואת הכירה במקום הראוי לה הזבל היוצא מן החצר מה שהוא קולט באויר הרי הוא שלו שברפת ושבחצר הרי הן של בעל החצר ע"כ והרי מכאן סייעתא וראיה גדולה לדברי הרמב"ם ז"ל שם הל' ה' שפסק שאע"פ שהחצר שכורה היא הזבל הבא מן אחרים הרי הוא של בעל החצר וכדמוכח להדיא מן התוספתא וממתני' דקתני מן התנור דמשמע שהחצר ג"כ מושכרת לו כמבואר לפי התוספתא דאי לאו הכי היה יכול למחות בידו להעמיד התנור. וכן הוא מפרש שברפת וכו' משל בהמות אחרים קאמר. וכן הא דקאמר התם ל"צ בחצר דמשכיר כלומר והשכירה לו אלא שהבהמות אינם שלו אלא של אחרים ואפ"ה קנתה לו חצירו:
וזה מעשה ידי אומן. לאו במזוזה עצמה קאמר דבהא ליכא מאן דפליג דמזוזה חובת הדר היא אלא על מקום מזוזה קאי דס"ל לר' יצחק דצריך מעשה אומן לתקנו ועל המשכיר הוא אבל התם לא מסיק הני אלא כיון דאפשר בגיבתא דקניא לאו מעשה אומן הוא והרי הוא על השוכר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |