מצודת ציון/שופטים/יט

מצודת ציון ‏ שופטים יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בירכתי. בסוף, כמו (שמות כו כב) ולירכתי המשכן:

פילגש. אשה בלא כתובה ובלא קדושין:

ב

ותזנה. עניינו הסרה, כמו (יחזקאל כג מג) עתה וזנו תזנותיה:

עליו. מעליו:

ימים. שנה, כמו (ויקרא כח כט) ימים תהיה גאולתו:

ארבעה. כמו וארבעה:

ג

וצמד. זוג, וכן (איוב א ג) צמד בקר:

ה

סעד. ענין השענה, ועל שם זה יקרא האכילה סעודה, כי סועד ושוען את הלב מחולשתו, וכמו שכתוב (תהלים קד טו) ולחם לבב אנוש יסעד:

פת. ענין פרוסה, כמו (ויקרא ב ו) פתות אותם פתים:

ו

הואל. התרצה:

נא. עתה:

ז

ויפצר. ענין התחזקות ההסתה, כמו (בראשית יט ג) ויפצר בם מאד:

ח

והתמהמהו. ענין עכבה ואיחור, כמו (לעיל ג כו) עד התמהמהם:

היום. השמש קרוי 'יום', כמו (בראשית ג ח) לרוח היום, על שם שבעוד השמש על הארץ, הוא יום:

ט

רפה. מלשון רפיון:

לערוב. מלשון ערב, ורוצה לומר, לשקוע:

י

אבה. רצה:

נוכח. נגד:

חבושים. ענין קשור הבהמה באזור שלה, כמו (שם כב ג) ויחבוש את חמורו:

יא

לכה. ענין לשון זרוז הוא:

יג

לך. הוא מלשון הליכה, ועם [ ש ] היא בלא ה"א וכן (במדבר כג יג) לך נא אתי:

יד

ותבא. ושקעה:

טו

ברחוב. בשוק, במקום שרבים מצויים:

מאסף. ענין הכנסה, כמו (דברים יא יד) ואספת דגנך:

יז

האורח. ההולך באורח ודרך:

אנה. לאיזה מקום:

ומאין. ומאיזה מקום:

יח

ואת. כמו ואל:

יט

מספוא. כן נקרא דבר המיוחד למאכל בהמה, וכן (בראשית כד לב) ויתן תבן ומספוא:

ולאמתך. מלשון אמה ושפחה:

כל דבר. שום דבר:

כא

ויבל. הוא מלשון בלבול וערבוב, כי הדרך לבלול תבואה במספוא, וכן (ישעיהו ל כד) בליל חמיץ:

כב

בליעל. בלי עול שמים, רוצה לומר, רשעים:

מתדפקים. ענין הכאה בנחת על הדלת, כמו (שיר השירים ה ב) קול דודי דופק:

ונדענו. ענין משכב זכור, כמו (בראשית יט ה) ונדעה אותם:

כג

אל. רוצה לומר, לא תעשו:

נא. עתה:

אחרי. ענינו כמו הואיל, וכן (לעיל יא לו) אחרי אשר עשה לך ה' נקמות הנבלה. דבר מגונה וכעור:

כד

וענו. הוא כינוי למאנס על השכיבה:

כה

אבו. רצו:

וידעו. ענין משכב:

ויתעללו. ענין פועל ומעללים, כמו (איכה א יב) אשר עולל לי:

כז

הסף. אף האסקופה יקרא סף, כמו המזוזות הנקראים: 'ספים' (ישעיהו ו ד) וכן (מלכים א י"ד:י"ז וז) היא באה בסף הבית:

כח

ואין עונה. ואין משיב:

כט

המאכלת. הסכין, כמו (בראשית כב י) ויקח את המאכלת:

וינתחה. ענין אבר, כמו (ויקרא א ו) ונתח אותה לנתחיה, ורוצה לומר, חתכה לאברים, ולתוספת ביאור אמר 'לעצמיה', שגם המלה ההיא יורה על האבר, כמו (יחזקאל כד ד) מבחר עצמים מלא, ועל שם שהדרך לנתח האברים לפי העצמות, לזה נקראו האברים 'עצמים':

ל

הנהיתה. מלשון היה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף