מצודת ציון/מלכים ב/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים


הפטרת וירא
למנהג אשכנז ותימן פסוקים א-לז
למנהג ספרד פסוקים א-כג
הפטרת תזריע
פסוקים מב-מד
(ממשיך בפ"ה)

מצודת ציוןTriangleArrow-Left.png מלכים ב TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

והנושה. המלוה, כמו (דברים כד יא): והאיש אשר אתה נושה בו:

ב[עריכה]

אסוך. שם כלי השמן, ויקרא כן על שם שסכין ומושחין ממנו:

ד[עריכה]

בעדך. כנגדך:

תסיעי. תעקרי ממקומה:

ז[עריכה]

נשיך. הלואתך:

ח[עריכה]

מדי. מתי, רצה לומר: בכל זמן:

ט[עריכה]

אישה. בעלה:

י[עריכה]

קיר. כותל:

ונשים. מלשון שימה:

יג[עריכה]

חרדת. ענין תנועה חזקה, ואם היא מבלי פחד, כמו (שמואל א טז ד): ויחרדו זקני העיר לקראתו:

טז[עריכה]

חיה. כן נקראת היולדת, ובדברי רבותינו ז"ל (יומא עג ב): והחיה תנעול את הסנדל:

תכזב. ענינו דבר הנפסק, כמו (ישעיהו נח יא): אשר לא יכזבו מימיו:

כב[עריכה]

וארוצה. ענין מהירות ההליכה:

כד[עריכה]

תעצר. תעכב, כמו (שופטים יג טו): נעצרה נא אותך:

כה[עריכה]

הלז. הזאת:

כז[עריכה]

להדפה. לדחפה, כמו (תהלים א ד): אשר תדפנו רוח:

כח[עריכה]

תשלה. ענין שגגה ושכחה, כמו (שמואל ב ו ז): על השל, ורוצה לומר: תטעה:

כט[עריכה]

משענתי. המטה אשר נשען בו:

תעננו. מלשון עניה ותשובה:

לא[עריכה]

קשב. ענין האזנה:

הקיץ. ענין הערה:

לד[עריכה]

ויגהר. ענין השתטחות הגוף, כמו (מלכים א יח מב): ויגהר ארצה:

ויחם. מלשון חמימה:

לה[עריכה]

ויזורר. ענין עטוש, כי עטישותיו תהל אור (איוב מא י), תרגומו: זרירוהי:

ויפקח. פתח, כמו (שם כז יט): עיניו פקח:

לח[עריכה]

שפות. ענין העמדת הסיר במקום מושבה, כמו (יחזקאל כד ג): שפות הסיר שפות:

הסיר. הקדרה:

נזיד. תבשיל, כמו (בראשית כה כט): ויזד יעקב נזיד:

לט[עריכה]

אורות. ענינו צמחי שדה, כמו (ישעיהו כו יט): טל אורות טלך:

פקועות שדה. הם הגדלים על גפן שדה, והמה מרים, ועושים מהם שמן ובדברי רבותינו ז"ל (שבת פרק ב משנה ב) נקרא שמן פקועות:

ויפלח. ענין בקיעה, כמו (שיר השירים ד ג): כפלח הרמון:

מב[עריכה]

מבעל שלשה. שם מקום:

בכורים. מלשון בכור, ורצה לומר: דבר הנקצר ראשון:

וכרמל. כן יקרא שבלים רכים:

בצקלונו. תרגם יונתן: בקליפותיהן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף