מצודת דוד/שמואל א/טו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת זכור למנהג אשכנז ספרד פסוקים א-לד למנהג תימן פסוקים א-לג (מתחיל בפי"ד)

מצודת דוד ‏ שמואל א טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אותי שלח וכו'. רצה לומר, והנך רואה שנתקיים הדבר ודבר ה' בפי אמת, ולזה שמע לקול דברי ה' אשר אומר לך, ולא תפקפק בדבריו על היותו דבר זר להחרים את כל הנמצא לעמלק:

ב

פקדתי. זוכר אני את אשר עשה עמלק לישראל:

אשר שם לו. כפל הדבר במלות שונות לתוספת ביאור:

ג

עתה וכו'. רצה לומר: מאז הכיתם ולא החרמתם, עתה לך והחרימם מכל ומכל:

ו

לכו סורו. הפרדו מעם עמלק, כי פן אוסיפך עמו בעת אחרימם, היות בעת כזאת אי אפשר להבחין ולהזהר:

עשיתה חסד. על יתרו יאמר, והחסד הוא מה שיעץ להעמיד שופטים, שהיה טובה לכל ישראל, להקל עליהם מלעמוד על משה מבקר עד ערב:

ז

בואך. עד אשר תבוא לשור, וכאלו מדבר מול האדם המכיר המקום:

ט

ויחמול. חסים היו על אגג ועל מבחר הצאן וכו' ועל כל דבר טוב שמצאו שם, ולא רצו להחרימם, ולא החרימו כי אם המקנה הבזויה:

יא

כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים. כפל הדבר במלות שונות:

ויחר לשמואל. דרך הדואג לכעוס על עצמו:

ויזעק. להתפלל על שאול:

יב

לקראת שאול. ללכת לקראת שאול:

בבקר. מוסב על וישכם:

מציב לו יד. עושה שם לעצמו מקום לחלק הבזה, ומשם יסוב וירד הגלגל, רצה לומר, כל זה הוגד לשמואל:

יג

אל שאול. כשבא שאול אל הגלגל:

ברוך אתה לה' וכו'. רצה לומר: ה' יברך אותך, לפי שקיימתי דבר ה' אשר צויתני, והזכות הזה באה על ידך:

יד

ומה קול. רצה לומר: ואם קיימת דבר ה', מה הוא קול הצאן וכו', האם המה מעמלק:

טו

מעמלקי הביאום. רצה לומר: הן אמת מעמלק הובא, ועם כל זה אין רע, כי מה שחסו על מבחר הצאן, היה למען יזבחום לה', ולא להחזיק לעצמן, ולזה לא יכולתי למחות בידם, כי אמרו שעוד למצוה יחשב:

ואת היותר. הדברים שאינם ראוים לזבוח, החרמנו:

טז

הרף. רצה לומר: עזוב דבריך וחדל מהם, ואגידה לך וכו':

יז

אם קטן אתה בעינך. אף אם בעיני עצמך נחשב אתה לקטן, מכל מקום הלא אתה הראש המולך על כל שבטי ישראל, ולא זו בלבד שהם המליכו אותך, אלא שגם ה' משחך למלך, ואם כן ידך תקיפה עליהם, ומדוע אם כן לא מחית בידם:

יח

וישלחך. הלא ה' שלחך בדרך הזה, וציוך להחרימם:

יט

ולמה לא שמעת. להחרימם מכל וכל, ורצה לומר, היתכן בעבור דברי העם לא שמעת בקול ה':

ותעט אל השלל. כי על שלא מחית בהעם, הרי הוא כאלו אתה בעצמך מהרת לקחת השלל וכו':

כ

אשר שמעתי. רצה לומר: לא כאשר תאמר אתה, כי אשר שמעתי בקול וכו':

ואביא. רצה לומר: עם שלא הרגתיו, מכל מקום לא שלחתיו לנפשו, רק הביאותיו, והנה בידי להרגו בכל עת:

כא

ויקח העם. ואף מהשלל לא לקחתי אני מאומה, כי אם העם לקחו, וזה לכונה טובה לזבוח לה':

כב

החפץ לה'. וכי רצון ה' בעולות, דומה היא כרצונו לשמוע בקולו, הלא לא כן הדבר, כי הנה לשמוע בקולו, טוב בעיניו יותר מזבח, ולהקשיב דברו, טובה לפניו מחלב אילים, וכפל הדבר במלות שונות:

כג

כי חטאת קסם מרי. החטא שיש במעשה הקסם, הוא החטא בעצמו שיש בהממרה בדברי ה', כי כמו השואל בקסם, הסיר בטחונו מה', כן הממרה בדברו בעבור הסתת או יראת אדם, מסיר בזה בטחונו מה':

ואון ותרפים הפצר. רצה לומר: דבר התוהו והשקר שיש בתרפים, דבר התוהו ההיא בעצמה יש בהמרבה דברים, כי כמו שאף הרבה מן התרפים תוהו המה ואת כולם ישא הרוח, כן מרבית דברים לא צודקים, לתוהו נחשבו עם רבוים, ולפי שנאמר בשאול (לקמן כח ג) שהסיר את האובות ואת הידעונים, אמר לו: הנה נכשלת בדומה לקוסם ולעושה התרפים, כי המרי בדבר ה' מיראת העם, ידמה לקוסם, וההפצר בדברים לא יועיל בם, ידמה לעושה התרפים:

יען. לזאת יען מאסת וכו':

כד

ואת דבריך. במה שאני מרבה דברים לסתור מאמריך ולומר אשר שמעתי וכו':

כי יראתי. ועל ידי זה חטאתי להמרות פי ה', ונמשך מזה לסתור גם דבריך:

כה

ועתה. הואיל ואני מודה שחטאתי גם לך, לזה מחול חטאתי ושוב עמי וכו':

כו

וימאסך ה'. ואם ה' מאס בך, איך אשוב עמך:

כז

ללכת. מעם שאול:

ויחזק. שאול אחז בכנף מעיל שמואל למנעו מללכת מעמו, ובהאחזו בו, נקרע הכנף:

כח

קרע ה'. הקריעה ההיא, היא לסימן שכבר קרע ה' וכו':

לרעך. זהו דוד:

כט

וגם נצח ישראל. רצה לומר: כבר אבדת המלוכה כי כבר נתנה לאחר, וגם לא ישקר בהבטחתו, וגם לא ינחם לאחר זמן, כי לא אדם הוא להנחם (ורצה לומר: מפאת עצמו אין בו שינוי להנחם, אבל השינוי בא מפאת המקבל, ולזה נאמר בשאול נחמתי כי המלכתי וכו'):

ל

ויאמר חטאתי. רצה לומר: אף כי חטאתי, עם כל זאת מהראוי הוא שעתה בהיותך פה תכבדני נגד כו':

לב

מעדנות. קשור בשלשלאות:

אכן. באמת סר אלי מרירות המות:

לג

כאשר שכלה. כשהרגת האנשים עם בניהם, היו הנשים שכולות מבעליהן ומבניהן:

מנשים. מעין הנשים ההן, ודומה להן תהיה אמך, שכולה ממך:

לה

כי התאבל. רצה לומר: לפי שעם שהיה מתאבל על שאול, עם כל זאת נחם ה' וכו' ולא חש על אבלותו, לזה נעצב מאוד ולא בא עוד לפני שאול [ אבל שאול בא לפני שמואל, כמו שנאמר לקמן יט ]:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף