מצודת דוד/נחמיה/י

מצודת דוד ‏ נחמיה י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ובכל זאת. מוסב למעלה שאמר הנה אבותינו היו במלכות ובטובה ועכ"ז לא עבדוך ואנחנו הלא עבדים ובצרה גדולה ובכל זאת אנחנו כורתים ברית אמנה ומקוימת לעובדיך וכותבים אותו בספר למען יהיה לזכרון:

ועל החתום. על גמר דברי הספר יחתמו שרינו וכו' בחתימות ידם לאות ולראיה שקבלו על עצמן כל הכתוב בספר:

ב

ועל החתומים. ר"ל ואלו הם הבאים על החתומים:

נחמיה וכו'. ולפי שכתבו בספר כל הדברים אשר נשבעו עליהם האמורים למטה אמר החתומים בלשון רבים ור"ל הגמור של כל הדברים:

ט

אלה הכהנים. אלה החתומים היו מן הכהנים:

י

וישוע. כן שמו בוי"ו:

יא

ואחיהם. חבריהם של הלוים הנזכרים:

טו

ראשי העם. אלה ראשי העם הבאים על החתומים:

פחת מואב. מושל במואב:

כט

ושאר העם. אשר לא באו על החתומים:

וכל הנבדל. אלו הגרים:

כל יודע מבין. כל מי שיודע להבין בדבר מה:

ל

מחזיקים. הם כולם היו מחזיקים ואוחזים על דברי אחיהם האדירים והשרים אשר באו על החתומים:

ובאים. גם המה היו באים באלה ובשבועה וכו':

לא

ואשר לא וגו'. מוסב הוא על המקרא שלפניו שאמר ובאים באלה ובשבועה וגו' לומר שגם השבועה היתה אשר לא נתן וגו' וכן על כל הדברים שחושב והולך:

לב

את המקחות. הדברים הנקחים מהם:

וכל שבר. כל מיני תבואה כמו בשבר אשר הם שוברים (בראשית מ"ו):

וביום קודש. זה י"ט:

ונטש. נעזוב עבודת האדמה בשנת השמטה:

ומשא. אף נעזוב בשמטה חוב ההלואה הניתן ביד וכן נאמר שמוט כל בעל משה ידו (דברים ט"ו:ב'):

לג

והעמדנו. קבענו על עצמינו דבר מצוה להיות חובה עלינו לתת שלישית השקל בכל שנה נוסף על מחצית השקל שאמרה התורה:

לעבודת. להיות די צורך עבודת הבית:

לד

ללחם המערכת. הוא לחם הפנים:

ומנחת התמיד. מנחת נסכי התמידין:

השבתות. לעולות השבתות וגו' הם קרבנות המוספין:

ולקדשים. הם כבשי עצרת שהם שלמי צבור:

ולחטאות. חטאות הצבור והם שעירי הרגלים ור"ח:

וכל מלאכת. לצורך בדק הבית:

לה

על קרבן העצים. מתי יביא כ"א תקרובות עצי המערכה למזבח:

הכהנים וגו'. על כולם הפלנו הגורל להביא לבית ה' להעת המוכן וקבוע לו ע"פ הגורל שנה בשנה בכל שנה יביא בהעת ההיא:

לו

את בכורי. אלו הבכורים מראשית כל פרי האדמה:

כל פרי כל עץ. להביא מכל פרי העץ עם שהתורה לא חייבה אלא מחמשת המינין:

לז

בכורות בנינו. ליתן פדיונו חמשת שקלים:

ובהמתנו. זה פטר חמור לפדותו בשה:

לכהנים. לתת לכהנים המשרתים חלף עבודתם:

לח

ראשית עריסותינו. זה החלה מן העיסה:

ותרומותינו. זה תרומת דגן:

ופרי וגו'. תרומות פרי תירוש ויצהר:

אל לשכות. לשומם בהלשכות והכהני' יחלקו ביניהם:

המעשרים. הלוקחים המעשרות בכל הערים אשר אנחנו עובדים את האדמה בחרישה וקצירה וכאומר עם שאנחנו עובדים את האדמה מ"מ נותן למי אשר לא עמל בה:

לט

בעשר הלוים. בעת יקחו הלוים את מעשרם יהיה עמו כהן כי גם חלק הכהן נבלע בה והיא תרומת המעשר:

מעשר המעשר. מעשר מן המעשר שלקחו להם:

לבית האוצר. למקום אוצר התרומה:

מ

ושם. בהלשכות ההם היו מונחים כלי המקדש:

והכהנים וגו'. ישבו שם לשמרם ולזה יביאו לשם את התרומה:

ולא נעזב. למען לא נעזוב את בית ה' כי אם היו הכהנים רדופים לשוטט אחר התרומה היה א"כ הבית נעזב מהם ולזה גזרו להביא אליהם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף