מצודת דוד/מלכים ב/כא

מצודת דוד ‏ מלכים ב כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

אשר אמר וגו'. כאילו המקרא קובל עליו לומר, ראו מה עשה, הלא ה' אשר שמה ישכון, והוא שם שמה מזבחות להאשרה:

בירושלים. בבית העומד בירושלים:

אשים את שמי. רצה לומר: אשרה שכינתי:

ה

בשתי חצרות. עזרת כהנים ועזרת ישראל:

ו

והעביר וכו'. היא עבודת המולך:

ועונן וגו'. המה מעשה כשפים (ז) בבית. פסל האשרה שעשה, שם אותם בבית ה':

ח

ולא אוסיף. גם זה מדברי ה' שאמר לדוד ולשלמה:

אשר צויתים. הם אנכי ולא יהיה לך וגו' ששמעו מפי הגבורה אשר צוה אותם עבדי משה. הם שאר המצות כולם, ששמעו ממשה הנאמר לו מפי ה':

ט

ולא שמעו. אבל המה לא שמעו, כי מנשה התעה אותם לעשות הרע, עוד יותר מן העמים וכו':

י

וידבר ה'. ולכן דבר ה' וכו':

יב

תצלנה. כל אחת מאזניו, תרעד ותתנועע מגודל החרדה:

יג

קו שומרון. רצה לומר: כדרך הבנאי, אשר ינטה קו ליישר ולהשוות הבנין, כמו כן הרעה אשר תבוא לירושלים, תדמה לרעת שמרון:

ואת משקולת. היא העופרת הקשורה בהקו, לשקול ולהכביד למטה:

ומחיתי. אקנח אותה מכל אשר בה, כמו שמקנחין את הצלחת, ומהפכין אותה על פיה אחר הקנוח שלא תתטנף, כן יהיה סוף הקנוח של ירושלים, כי לאחר שתתרוקן מכל, תהיה נהפכת וחרבה:

יד

שארית נחלתי. כי שאר שבטי ישראל כבר הגלו:

טו

ועד היום הזה. ולכן עתה נתמלא הסאה:

טז

עד אשר מלא. כי בראות העם שהקל מנשה בשפיכת דם, למדו ממנו ושפכו גם המה, ויחשב העון אף למנשה כאילו הוא היה הממלא:

פה לפה. רצה לומר: משער לשער:

בעיני ה'. שבין האדם למקום:

יח

בגן ביתו. בהגן שהיה לו בביתו:

כו

בקבורתו. אשר כרה לעצמו בחייו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף