מצודת דוד/מלכים ב/ב

מצודת דוד ‏ מלכים ב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בהעלות. בעת בא הזמן שהעלה ה' את אליהו על ידי רוח סערה אל השמים, הלך אז אליהו עם אלישע מן הגלגל:

ב

שב נא פה. מגודל הענוה חפץ לדחותו, לבל יראה בהלקחו השמים:

ג

אשר בית אל. אשר בבית אל:

הידעת. בלשון שאלה אמרו, האם ידעת וכו':

מעל ראשך. כאילו אמרו, הנה היה לך לעטרה, ויוסר העטרה מעל ראשך:

החשו. שתקו, ולא תדברו מזה, על כי ראה באליהו, שאין חפצו לגלות הדבר לגודל הענוה:

ז

מנגד מרחוק. כפל המלה לתוספות ביאור:

ח

ויגלום. כרך אדרתו, שתהא נוחה להכות בה את המים:

ויחצו הנה והנה. נבקעו המים, ומזה הלכו להם, ומזה נשארו במקומם ולא ירדו למטה:

ט

שאל וכו'. רצה לומר, שאל בטרם אלקח, מה טובה אעשה לך:

פי שנים. שתשרה עלי רוח הנבואה, במעלה כפולה על מה ששרתה עליך:

י

הקשית לשאול. כי איך אוכל להשפיע עליך דבר שאין בי:

אם תראה. אך אם תראה אותי בעת אשר אהיה נלקח ממך, יהיה לך כן, כי אז נתכפלה מעלת אליהו ממה שהיתה מקודם, ויוכל להשפיע לזולתו כל הדבר שיש בו אז:

יא

והנה רכב אש. והנה בא רכב אש וכו':

יב

ואלישע רואה. בעת שנלקח:

אבי אבי. רבי רבי, שהיה לישראל לעזור מול האויב כמו רכב ופרשים, כן תרגם יונתן:

לשנים קרעים. רצה לומר, לשני חתיכות:

יד

איה ה'. כאומר, עם שנלקח אליהו, הנה איה ה', הלא השגחתו ויכלתו לא כלה:

אף הוא. רצה לומר אף הוא בהוייתו בכל עת, ולא נשתנה. ודוגמתו (יחזקאל כג מג):

עתה יזנו תזנותיה והיא. ורצה לומר, עדיין היא בהוייתה כשהיתה מאז או, מוסב הוא על ויכה וכו', ורוצה לומר, אף אלישע עשה כמעשה אליהו, וכשהכה המים נבקעו הנה והנה וכו' [ ומעתה הולך ומונה יחד כל הנפלאות שעשה אלישע ]:

טו

ויראהו. כשהוא בוקע מי הירדן:

טז

בני חיל. אנשי חיל ובני כח, ללכת הנה והנה במעט זמן:

וישליכהו. חשבו שהרוח שבה אל האלהים, וגופו הושלך מת, ורצו לבקשו ולקברו:

לא תשלחו. כי ראה שעלה עם הגוף, ומגודל הענוה לא אמר להם מה שראה:

יז

עד בוש. עד אשר נתאחר זמן רב, שהפצירו בו לתת להם רשות לשלוח:

יט

טוב. בשדות וכרמים וכו':

והארץ משכלת. בסיבת המים משכלת יושביה:

כא

אל מוצא המים. אל המקום שהמים נובעים משם:

רפאתי למים. אמרו רבותינו ז"ל (מכילתא בשלח טו), שהיה הנס כפול, כי דרך המלח לקלקל המים:

לא יהיה משם. לא יבוא עוד משכלת מסיבת המים:

כג

עלה קרח. לפי שאליהו רבו, היה בעל שער, ואלישע היה קרח, אמרו בלעג והתול, עלה קרח השמימה, כאליהו רבך, וכאילו אמרו, אינך במעלה כמוהו, כי הוא היה בעל שער, ואתה קרח:

כד

ויראם. אמרו רבותינו ז"ל שראה ברוח הקודש שאין בהם לחלוחית טובה, ולכן קללם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף