מצודת דוד/מלכים א/כב

מצודת דוד ‏ מלכים א כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וישבו. רצה לומר: ישבו בהשקט:

ג

הידעתם. האם אתם נותנים לב לדעת, אשר רמות גלעד היא מהגבול שלנו, ואנחנו שותקים מקחת אותה וכו':

ד

כמוני כמוך. כמו שאתה תלך, כן אלך גם אני:

ה

דרש נא כיום. רצה לומר: אם אינך רגיל לדרוש בדבר ה', הנה כעת דרש נא:

ו

הנביאים. נביאי הבעל:

ויתן ה'. בפני יהושפט אמרו בשם ה', שיחשוב שהמה נביאי ה':

ז

האין פה נביא לה' עוד. רצה לומר: וכי כולם הרגם איזבל, ולא נשאר עוד נביא לה' ואמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין פט א): שהשכיל יהושפט לדעת אשר לא נביאי ה' המה, על כי כולם אמרו בסגנון אחד, ואין כן דרך נביאי ה':

ח

לדרוש. אשר תוכל לדרוש את ה' מעמו:

כי לא יתנבא עלי טוב. מעת אשר שלחתי את בן הדד:

אל יאמר וכו'. כי את אשר ישים ה' בפיו, אותו ידבר:

ט

מהרה. אמור למיכיהו שיבוא מהר:

י

בגדים. רוצה לומר: בגדי מלוכה:

בגורן פתח. בהגורן העומד מול פתח השער:

יא

צדקיה. הוא היה מנביאי הבעל:

באלה. רצה לומר:

התחזק להתגבר עליהם, כאילו תנגח אותם בקרני ברזל. וכן היה דרך נביאי ה', לעשות דמיונות ודוגמא לדברי הנבואה:

יג

פה אחד. בהסכמה אחת מנבאים טוב על המלך, לזה הנבא כמוהם לטובה:

טו

עלה והצלח. מעצמו אמר לו בברכה, הלואי שתצליח וימסרם ה' בידך או, שאמר בלעג והתול, בסגנון נביאי הבעל:

טז

עד כמה פעמים. רצה לומר: אני משביעך עתה, לא פעם ולא שתים, כי אם עד כמה פעמים, אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם ה', ולא שקר בלעג והתול, ולא מעצמך בברכה, ועל שלא אמר הנביא כה אמר ה' עלה והצלח, השכיל לדעת שאין זה דבר ה', והיה מסתפק אם אמר בלעג, אם אמר בברכה:

יז

ראיתי. במראה הנבואה:

אין להם רועה. להנהיגם יחד:

לא אדונים לאלה. רצה לומר: הואיל ואין להם אדון, ישובו וכו', וכאומר שאחאב מלכם ימות, והעם ישובו בשלום:

יח

הלא אמרתי וכו'. רצה לומר: מפני השנאה יאמר כן, ולא דבר ה' הוא:

יט

לכן. רצה לומר: הואיל וחשדתני בזה, אפרש לך מוצא הדבר, ותשכיל לדעת שהאמת אתי:

מימינו ומשמאלו. אמרו רבותינו ז"ל (מדרש תנחומא שמות יח): מימינו רמז להמלמדים זכות, ומשמאלו רמז להמלמדים חובה:

כ

מי יפתה. על כי נגמר הדין לחובה, אמר מי יפתנו לעלות למלחמה, לקבל שם העונש [ וכל הדברים האלה נאמרו במשל, להסביר את האוזן, כדרך מנהגי בני אדם ]:

ויאמר זה בכה. מי מהם אמר באופן זה ומי באופן אחר:

כא

הרוח. אמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין פט א): רוחו של נבות היזרעלי:

כב

והייתי רוח שקר. רוצה לומר: אני אדבר שקר בפי כל נביאיו, להבטיחו על ההצלחה:

תפתה וגם תוכל. בזה תפתה אותו, וגם תוכל לו, כי יהיה ניסת וילך למלחמה:

צא ועשה כן. חזר לזרזו על הדבר:

כג

הנה נתן ה'. רצה לומר: בהשגחה בא הדבר:

וה' דבר. אבל ה' דבר עליך, רעה כאשר אדבר אני בשם ה':

כד

אי זה עבר. רצה לומר: אי זה הדרך עבר וגו':

כה

הנך רואה. ביום המלחמה תראה שכן יהיה, אשר בעבור זה תחביא עצמך לבל יהרגך, על היותך סיבה לכל זה:

כו

והשיבהו. אולי ישב שם פעם, ולזה אמר השיבהו לשם:

כז

בית הכלא. בבית האסורים:

לחם לחץ. רוצה לומר: בדוחק, רק די החיות נפשו:

כח

לא דבר ה' בי. רצה לומר: אז תאמר שמלבי אדבר, ולא מה':

ויאמר. אמר דברו להשמיע לכולם, ואמר שמעו עמים כולם, רצה לומר: כל השבטים, כי כל שבט קרוי עם:

ל

התחפש ובוא. רצה לומר:

לי ראוי להתחפש ולבוא במלחמה, מתנכר בשינוי בגדים, לבל יכירו בי אנשי ארם, אבל אתה תוכל ללבוש בגדיך המיוחדים לך, כי אין לך לפחוד אם יכירוך, כי הנביא לא ניבא הרעה, כי אם עלי ולא על זולתי. ואף שלא האמין להנביא, מכל מקום חשש לדבריו:

לב

אך מלך ישראל. רצה לומר: אין זה הדיוט כי אם מלך ישראל הוא, וזהו על שראוהו בלבוש מלכות:

ויזעק. לאנשיו לבוא לעזרו:

לג

ויהי כראות וכו'. כי ראו אשר אנשי יהודה לבד באו לעזרו, ומזה ידעו שאין זה מלך ישראל:

לד

לתמו. בתמימות, שלא נתכוון לאחאב, שהרי לא היה ניכר:

בין הדבקים ובין השרין. השריון הזה, מעשהו מברזל כעין לבוש, ועשוי נקבים נקבים ודבוקים בו קליפים כעין קשקשים וכמו שנאמר (שמואל א יז ה): ושריון קשקשים הוא לבוש, ועשוים הם לסתום נקבי השריון, לבל יכנס בהם חץ, והם הם הקרוים דבקים, כי המה דבוקים בהשריון, ולזה אמר שבא החץ בין אחד מהקשקשים ובין השריון ונכנס בנקב השריון ונתחב בהגוף:

לרכבו. הוא המוליך את הרכב:

הפוך ידך. לשוב לאחור:

החליתי. נעשיתי חולה, ולא גלה לרכבו שהוכה, שלא יבעית אותו, ויוָדַע לכולם וינוסו מן המלחמה:

לה

ותעלה המלחמה. עלתה למעלה, כי נתחזקו מערכה מול מערכה:

היה מעמד. בהיותו חוץ למחנה, היה מתחזק לעמוד במרכבה מול ארם, שלא ירגישו בו אנשיו וימס לבבם:

חיק הרכב. רוצה לומר: אמצעית מקום העמוק שבו:

לו

איש אל עירו. ולא ילחמו עוד, על כי מת המלך:

לח

וישטוף. מוליך הרכב שטף ורחץ את הרכב מדמו במי הברכה, ושתו הכלבים את דמו המעורב במי הברכה:

הזונות. נשים הזונות הרוחצות במי הברכה, רחצו בדמו המעורב במים וגם זה לבוז תחשב:

כדבר ה'. שאמר (לעיל כא יט):

במקום אשר לקקו וכו' ילוקו וכו'. וידמה שהמקום ההוא היה קרוב ליזרעאל, מקום שהומת נבות, ובא שמה הדם עם מרוצת המים:

מא

בשנת ארבע. רוצה לומר: כבר עבר ד' לאחאב, וכמו שנאמר (מלככים ב כ כט): ובשנת י"א ליורם וכו' מלך אחזיה, ועל כרחך רצינו לומר: כבר עבר י"א שנים, כי במקום אחר נאמר (שם ח כה): בשנת י"ב ליורם וכו' מלך אחזיה, וכמו כן נאמר בשנת ארבע, רוצה לומר: כבר עבר ד' לאחאב, כי אחאב מלך בל"ח לאסא, הרי מלך ד' שנים, עד שמת אסא בשנת מ"א, למלכו אם כן מלך יהושפט בה' לאחאב, מיד אחר כלות ד':

מב

ועשרים וגו'. ומקוטעות היו:

מד

הבמות. במות יחיד העשויות לגבוה, האסור משנבנה הבית:

מח

נצב מלך. כי מעת שכבש דוד את אדום, הסיר מהם המלכים, ושם עליהם נציבים, רוצה לומר: ממונים מתחת ידו, למלוך עליהם ולמשול בם, והתמיד הדבר עד ימי יהושפט, כי גם בימיו היה שם נצב במקום מלך:

מט

אניות תרשיש. רוצה לומר: ספינות עשויות בתבנית אניות תרשיש:

ללכת אופירה. ובדברי הימים (ב כ לו) נאמר ללכת תרשיש, וגם שם נאמר ששלח עם אחזיה, ואולי האמור שם היה בפעם אחר, ולא זהו הנאמר כאן:

לזהב. להביא זהב, כמו שהביא שלמה:

ולא הלך. עד אופיר:

נ

ולא אבה. ואולי על כי שלח עמו לתרשיש כמו שנאמר בדברי הימים ונשברו האניות, והנביא הוכיחו על מה שנתחבר עם אחזיה, לזה לא רצה לשלוח עמו לאופיר:

נב

בשנת שבע עשרה. רוצה לומר: כבר עבר י"ז ליהושפט, כי הלא יהושפט מלך בה' לאחאב, ואחאב נהרג בשנת כ"ב למלכו, והיא אחרי כלות י"ז ליהושפט, ובתחילת י"ח, ואז מלך אחזיהו בן אחאב:

שנתים. ומקוטעות היו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף