מצודת דוד/ירמיה/יד

מצודת דוד ‏ ירמיה יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

על דברי. על ענין מניעת הגשמים:

ב

אבלה יהודה. עם יהודה תאבל:

ושעריה. שערי ערי יהודה נכרתו ונשמדו להתדמות לשחרות הארץ והוא ענין מליצה לומר שהיה צער בעולם על מניעת הגשמים:

וצוחת ירושלים. עם כי היא שרתי במדינות נחסר לחמה ומימה וצעקת אנשיה עלתה למעלה:

ג

ואדיריהם. השרים שלחו נעריהם לבקש מים לשתות והמה באו על הבורות ולא מצאו בהם מים והחזירו את כליהם כשהם ריקים מבלי מים:

בושו. ולזה בושו הנערים וגם נכלמו וכסו ראשם דרך צער ואבל על שלא מצאו מים להביא לאדוניהם:

ד

בעבור. על כי נשברה ונשחתה האדמה כי לא היה גשם בארץ לכן בושו עובדי האדמה וכסו ראשם כי לריק היה יגיעם:

ה

אילת בשדה. נקבת האיל אשר בשדה כשילדה הולד עזבה אותו והלכה לה כי לא היה דשא למאכלה ולזה הלכה מולדה לבקש מרעה בארץ אחרת:

ו

עמדו על שפים. עמדו על מקומות הגבוהות לראות משם אולי ימצאו דשא:

שאפו רוח. על כי רדפו לבקש מרעה שאפו את האויר כי כן דרך הרצים מהרה:

כתנים. טבע התנים היא לשאוף הרבה את האויר:

כלו עיניהם. המצפה לדבר ואינו משיגו קרוי כליון עינים בלשון המקרא:

ז

אם עונינו. ובעבור הצרה הזאת התפלל הנביא ואמר אם עונינו העידו בנו לקטרג עלינו:

עשה למען שמך. עשה עמנו צדקה למען שמך לבל יחולל בעמים כי פן יאמרו זהו מבלתי יכולת ה' להושיע לעמו:

כי רבו. כי באמת מרדנו הרבה וחטאנו לך ואין אנו ראויים לתשועה לכן עשה למען שמך:

ח

מקוה ישראל. אתה תקותם של ישראל כי לך יקוו ואתה הוא המושיע בעת בוא צרה למה עתה תהיה כגר בארץ שאינו חושש בטובת הארץ כי כמו כן אינך חושש על רעבון הארץ:

נטה ללון. הנוטה ללון במלון שאינו חושש בטובתה וכפל הדבר במ"ש:

ט

כאיש נדהם. כאיש נבהל שאינו חושש בשום דבר בעבור הבהלה אשר החזיקתהו:

כגבור לא יוכל להושיע. דרך הגבור מאמד ומשער כחו עד כמה הוא וכאשר יבין כי הדבר אשר הדביקתהו הוא רב מכחו ולא יוכל להושיע אז מושך ידו ולא יעשה עוד גבורות וכאומר וכי אחת מאלה הוא בך:

ואתה. הלא אתה שוכן בקרבנו ושמך נקרא עלינו כי אנו נקראים עם ה' ולכן אל תעזבנו לבל יחולל שמך כי יאמרו העכו"ם מבלי יכולת העלים עין מעמו:

י

לעם הזה. על העם הזה:

כן אהבו לנוע. כמו שהם נעים עתה מפני הרעב לבקש מאכל בארצות אחרות כן אהבו מאז להיות נעים ולא חשכו רגליהם מללכת פעם למצרים פעם לאשור לבקש מהם עזרה וכאומר לכן ינועו גם עתה:

לא רצם. אינו מרוצה להם והנה עתה יזכר את עוונם וישלם הגמול:

יא

לטובה. להיטיב עמהם:

יב

כי יצומו. אף כי עצמם יצומו לא ישמע אל תפלתם אשר יתפללו ביום הצום ואף אם יעלו עולה ומנחה אינני מרוצה להם כל עוד שאוחזים במעשיהם:

כי בחרב. אלא אכלה אותם בחרב וכו':

יג

ואומר אהה. אמרתי אוי לי מדוע יכלו הלא אין להם אשם כי הנה נביאי השקר מטעים אותם ואומרים להם לא תראו חרב וכו' ולזה חושבים שמעשיהם מרוצים לה' ומהראוי להביא העונש על הנביאים ההם לבד:

שלום אמת. שלום מתמיד ומתקיים:

במקום הזה. כי לא תגלו ממנה:

יד

שקר וכו'. ר"ל הלא יש להם דעת אשר המה מתנבאים בשקר כי מעולם לא שלחתים ולא צויתי אותם שום צוואה אף לא דברתי אליהם דבר מבלי שליחות וא"כ אין בידם לתת שום אות ומופת ובמה מחזיקים אותם לנביאים:

חזון שקר. ר"ל אם כן היה לכם לדעת שהם מתנבאים או בחזון שקר מה שראו בחלום הלילה בדמיונות כוזבות או במעשה הקסם מה שראו בכוכבים או מה ששמעו מן התרפים שהם דבר שאין בו ממש כלל או בערמת לבם יבדאו שקרים:

טו

לכן וכו'. הואיל והנביאים מתנבאים מאחת מאלה:

יתמו. יכלו מן העולם:

טז

מפני הרעב. אשר ימותו מפני הרעב והחרב:

ואין מקבר. כי ירבו מאד ולא יספיקו לקברם:

המה. הם יהיו מושלכים ונשיהם וכו':

ושפכתי. אשלם להם גמול רעתם:

יז

הדבר הזה. והוא הן תרדנה עיני דמעה מבלי הפסק:

כי שבר. רואה אני בנבואה כי שבר גדול וכו':

בתולת בת עמי. קראה בתולה כי עוד לא כבשה שום מלך כבתולה שלא באה ברשות הבעל:

נחלה מאד. כאובה ביותר:

יח

והנה חללי חרב. והנה מושלכים חללי חרב:

והנה תחלואי רעב. שוכבים חולים מעקת הרעבון:

כי גם נביא. ר"ל ובדין הוא כי עשו הרע כי גם נביא השקר וכהן הבעל סבבו מעיר אל עיר לנבאות להם ולא ידעו מה מדבר ה' כי נבאו בשקר:

יט

המאוס. אמר הנביא וכי מאסת את יהודה וכי תעבה נפשך בציון מדוע הכיתנו ואין למצוא רפואה על מכה:

קוה. כאשר נקוה לשלום ולא הוטב ממה שהיה וכאשר נקוה לעת רפואה והנה בא עוד חרדה:

כ

ידענו. מכירים אנו שהרשענו אנחנו וגם מכירים אנו בעוון אבותינו כי כולנו חטאנו לך כמונו כמוהם:

כא

אל תנאץ. עכ"ז אל תבזה אותנו למען שמך לבל יחולל בין העמים באמרם שמקוצר יד עזב עמו:

אל תנבל. אל תוריד כסא כבודך להיות מחולל בפי העמים וכפל הדבר במ"ש:

זכור. הברית שכרת עמנו להיות לך לעם ואל תפר היום את הברית:

כב

היש. כאומר אל מי נזעק בעבור הגשם וכי יש מי בהבלי העכו"ם הם אלילים:

מגשימים. מורידים גשמים:

ואם השמים. וכי מערכות השמים נותנים רביבים מעצמם מבלי גזירות מקום:

הלא אתה וכו'. מוריד את הגשם ולכן נקוה לך לבדך שאתה תורידו:

את כל אלה. הם מערכות השמים וא"כ אל כל אשר תחפוץ תטם ולא ימרו את פיך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף