מצודת דוד/ירמיה/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים


הפטרת צו
למנהג אשכנז וספרד
פסוקים א-ג
(מתחיל בפ"ז)
הפטרת תשעה באב (שחרית)
פסוקים יג-כג
(ממשיך בפ"ט)
למנהג תימן (מתחיל בפ"ו)

מצודת דודTriangleArrow-Left.png ירמיה TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

יוציאו. האויבים הבאים יוציאום מקבריהם לבזותם:

הכהנים. כהני הבעל:

הנביאים. נביאי השקר:

יושבי ירושלים. מיתר העם:

ב[עריכה]

ושטחום. ויפרשו אותם אל מול השמש וכו' לבזותם:

אשר אהבום. לקבלם לאלהות:

ואשר וכו'. כפל הדבר במ"ש להתמדת הדבר:

לא יאספו. לא יכניסום אל הקבר:

ולא יקברו. כפל הדבר במ"ש:

לדומן. יהיו מונחים ע"פ האדמה דומה לדומן:

ג[עריכה]

ונבחר מות מחיים. הנשארים מן המיתה ההולכים בגולה יהיו בצרה גדולה עד שיבחרו המיתה:

המשפחה הרעה. אשר עבדו לבעל:

בכל המקומות הנשארים. הוא הפוך כמו הנשארים בכל המקומות אשר הדחתים שם בגולה:

ד[עריכה]

היפלו. וכי בעוונם יפלו ולא יוכלו לקום ר"ל וכי אין תשובה מועלת לשיקומו מנפילתם:

אם ישוב. וכי אם מי מהם ישוב בתשובה האם לא ישוב ה' מחרון אפו בתמיה דרך המקרא כשאומר שני תמיהות זא"ז נאמר בראשונה ה"א התימה ובשנייה מלת אם וכן המאוס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך (לקמן יד):

ה[עריכה]

מדוע. למה מרדה העם הזה מרידה מתמדת עד העולם:

העם הזה ירושלים. חסר הנסמך העם הזה עם ירושלים ורבים כמוהו:

החזיקו. אוחזים בערמה וממאנים לשוב כאלו אין תשובה מועלת:

ו[עריכה]

הקשבתי. אני מקשיב ושומע אשר לא ידברו כן לומר שממאנים לשוב בעבור כי חושבים שאין תשובה מועלת אבל גם אין איש מהם מתחרט על הרעה שעשה לאמר מה עשיתי הלא פגמתי בנפשי:

כלה שב. ר"ל לא די שאין מי מתחרט אלא אפילו כולם כאיש אחד שב לרוץ במרוצתם שרצו מאז כמו שהיו רודפים מאז אחר הרעות כן הם רודפים גם עתה:

כסוס. כמו הסוס הרודף במלחמה כנחל שוטף ועם כי הוא בנפשו כן הם רודפים אחר הרעות עם כי מאבדים נפשם בזה:

ז[עריכה]

גם חסידה בשמים. אפי' עוף החסידה השטה באויר השמים אשר איננה ברשות אדם הלא תדע זמניה מתי תלך ומתי תשוב כי דרכה לעוף בזמן הקור לארצות החמים בזמן הקיץ תשוב לארצות הקרים:

שמרו. גם המה בלכתם לארצות החמים ממתינים את עת בואם ולא יקדימו ולא יאחרו:

ועמי וכו'. ר"ל העופות ההם יודעים דרך מנהג העולם ועמי לא ידעו משפט והנהגת המקום ב"ה שמשלם לאיש כמפעלו:

ח[עריכה]

ותורת וכו'. ר"ל יודעים אנו את התורה:

אכן. באמת הנה לחנם עשה העושה את הקולמוס לכתוב ספר התורה ולחנם היו הסופרים שכתבו את התורה הואיל ואינכם מקיימים אותה:

ט[עריכה]

הובישו חכמים. הם המחזיקים עצמם לחכמים הלא יבושו בעת יחתו וילכדו ברעה ולא יצילו נפשם בחכמתם:

וחכמת מה להם. ר"ל מה היא החכמה שבידם הלא בחכמת התורה מאסו ואף לא יוכלו להציל נפשם בחכמה א"כ במה יתפארו:

י[עריכה]

לאחרים. לעם אחר:

ליורשים. כל מי שירצו לרשת:

כלה בוצע בצע. כולם גוזלים הון:

מנביא. נביא השקר:

כהן. כהן הבעל:

יא[עריכה]

וירפו. הם מרפאים את שבר בת עמי ורעתם העתידה לבוא ר"ל הם מוציאים מלבם דאגת הרעה הבאה:

על נקלה. עם אמירה נקלה ומבוזה לאמר שלום תהיה ולא תבוא הרעה ובזה המה מרפאים שברם אבל לא יהיה שלום והמה מכחשים:

יב[עריכה]

הובישו. ר"ל עכ"פ היה להם להנביאים והכהנים להיות נכלמים כאשר עשו דבר תועבה כדרך החשובים אשר יכלמו אם בא לידם דבר תועבה במקרה:

גם בוש וכו'. ר"ל עשו התועבה וגם לא יבושו בעבורה:

והכלם וכו'. אינם יודעים מה היא כלימה וכפל הדבר במ"ש:

לכן יפלו. הנביאים והכהנים ההם יפלו בעת יפלו כל הנופלים ע"י האויבים:

בעת פקודתם. בעת שאזכור עליהם עוונם להפרע מהם והוא בזמן החורבן אז יכשלו גם המה:

יג[עריכה]

אסף אסיפם. אכלה אותם מן העולם:

אין ענבים בגפן. באילני הגפן לא ישאר ענבים ר"ל לא יותר דבר:

בתאנה. באילני תאנה:

והעלה נבל. גם העלים יכמשו ור"ל לא ישאר שארית מה:

ואתן להם יעברום. אזמין להם אויבים אשר יעברו אותם מן העולם:

יד[עריכה]

על מה וכו'. כשיבוא האויב יאמרו יושבי השדות על מה אנחנו יושבים בשדות להיות נמסרים ביד האויב הבא:

ונדמה שם. כאומר אבל קרוב הדבר שגם בערי המבצר נהיה נכרתים ואבודים כי ה' הכרית אותנו ואין עצה נגד גזרת המקום:

וישקנו. הוא השקה אותנו מים הנסחטים מעשב מר ר"ל המקום הכין לנו פורעניות ולא על חנם כי באמת חטאנו לה' ובגמול הוא:

טו[עריכה]

קוה לשלום. הם יקוו לשלום ולא יהיה טוב כי לא יבוא השלום:

לעת מרפה. יקוו לעת מרפא והנה בא בעתה ורעד:

טז[עריכה]

מדן. בעוד יהיה האויב בדן בקצה גבול ארץ ישראל יהיה נשמע נחרת סוסיו:

מקול מצהלות. מהרמת קול גבוריו רעשה כל הארץ:

ומלואה. הדברים שהארץ מלאה מהם:

עיר. יאבדו כל עיר והיושבים בה:

יז[עריכה]

משלח בכם. אגרה בהם נחשים רעים אשר אין מועיל להם לחש והם ינשכו אתכם ר"ל לא תוכלו לרצות את האויב בדברים רכים ותחנונים:

יח[עריכה]

מבליגיתי. ר"ל אם אמרתי אתחזק על היגון לבל אתמיד בה אבל לא אוכל כי עלי לבי דוי:

יט[עריכה]

הנה קול. ר"ל איך לא ידוה לבי הלא הגליות בעיני כאלו כבר נעשה וכאלו אני שומע קול צעקת בת עמי מארץ מרחקים אשר הלכו שם בגלות בבל והלא בידם היה לתקן הדבר כי האם אין ה' בציון וכו' ולמה א"כ לא התפללו אליו לבטל הגזרה ומדוע הוסיפו עוד להכעיסני בפסיליהם בהבלי אל נכר הם העכו"ם:

כ[עריכה]

עבר קציר. מצפים אנו לתשועה והיא מתאחרת לבוא כי כבר עבר הקציר וכבר כלה זמן הקיץ ועדיין לא נושענו ר"ל זה זמן רב אנו בתוחלת ממושכה:

כא[עריכה]

על שבר. על הפורעניות העתידה לבוא השברתי גם אני:

קדרתי. הושחר תארי והתמהון אחז אותי:

כב[עריכה]

הצרי אין בגלעד. וכי אין בגלעד צרי לרפאות בו החלי הלא שם הוא מקום הצרי וכי אין שם רופא לדעת אופן הרפואה ומדוע לא נתרפאת בת עמי ר"ל וכי אין בידם תורה ומצות וכי אין להם חכמים להורותם הדרך ומדוע א"כ לא החזירום למוטב לבטל את הגזרה:

כג[עריכה]

מי יתן. הלואי והיה ראשי מלא מי בכי ועיני היה מקור הנובע דמעה והייתי אז בוכה יומם ולילה על חללי בת עמי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף