מצודת דוד/יחזקאל/כ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת קדושים למנהג תימן וקצת ס' פסוקים א-טו (ויש נוהגים עד כ) למנהג ספרד פסוקים ב-כ

מצודת דוד ‏ יחזקאל כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בשנה השביעית. לגלות המלך יהויכין:

בחמישי. בחדש החמישי:

לדרוש את ה'. ר"ל להתפלל לפניו ולהתחנן לו על ירושלים שלא תחרב:

וישבו לפני. התעכבו לפני:

ג

הלדרוש. הוא בה"א השאלה שאמר האם באתם לדרוש אותי בתפלה הנה דעו הריני נשבע חי אני אם אהיה נדרש לכם לקבל תפלתכם:

ד

התשפוט. האם תתווכח עמהם להודיעם שהדין עמדי זאת עשה הודיעם גם תועבות אבותם עם מה שהוסיפו המה:

ה

ביום בחרי בישראל. כאשר בחרתי בישראל בהיותם במצדים:

ואשא ידי. אז נשאתי ידי בשבועה להוציאם משם:

ואודע להם. נודעתי להם שמה בהשראת שכינתי על אהרן ונשאתי ידי בשבועה לאמר להם אני ה' אלהיכם ר"ל אני אהיה למנהיג ומשגיח עליכם לא כגוי' הקדמונים שהיו מושגחים באמצעית מערכת השמים ושריהם של מעלה:

ו

ביום ההוא. ר"ל בו ביום שנשבעתי להם שאהיה להם למנהיג ומשגיח אז נשבעתי להוציאם ממצרים אל ארץ אשר חפשתי אותה להם שהיא זבת חלב ודבש והיא המפוארה לכל הארצות:

ז

ואומר אליהם. ע"י אהרן אמרתי אליהם כל איש ואיש השליכו השקץ והתעוב שעיניו מראות לו כי העין הוא סרסור לעבירה:

ובגלולי. בעכו"ם של מצרים אל תטמאו ללכת אחריהם:

אני ה' אלהיכם. כאומר ואיך א"כ תחליפו אותי בעכו"ם:

ח

וימרו בי. בעודם במצרים מרו בה':

ואומר. בעבור זה חשבתי לשפוך עליהם חמתי ולהשליך בהם חרון אפי:

ט

ואעש. אבל עשיתי למען שמי לבל יחולל לעיני המצרים:

אשר נודעתי. אשר הייתי נודע לישראל ע"י אהרן שהיה מודיעם בנבואה לעיני מצרים שאגאלם משם ואם היו כלים במצרים היה חלול ה' באמרם מבלי יכולת ה' להוציאם אבדם וכלם:

יא

אשר יעשה וגו'. ר"ל החוקים והמשפטים ההם מסוגלים להחיות את האדם העושאן בחיי עוה"ז ועוה"ב:

יב

להיות לאות וגו'. במה שהנחלתי להם יום מנוחתי למנוחה היא לאות בינינו לדעת בזה אשר אני ה' מקדשם להיות עמי:

יג

אשר יעשה אותם. כאומר עם כי החוקים והמשפטים מסוגלים להחיות את האדם העושאן לא חששו בהם:

חללו מאד. לפי שבשבת ראשונה חללו אותו כמ"ש ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט (שמות טז) ובשבת שניה חלל המקושש בשאט נפש:

יד

לבלתי החל. לבל יחולל לעיני הגוים שהוצאתי את ישראל לעיניהם והם מצרים כי כן יאמרו מבלי יכולת ה' להביאם לארץ כנען אבדם וכלם במדבר:

טו

נשאתי ידי. בשבועה עליהם:

לבלתי הביא וגו'. זה היה בעבור עון המרגלים כי אז נגזר עליהם שלא יבואו אל הארץ:

טז

אחרי גלוליהם. אחרי העכו"ם שעבדו במצרים:

יז

ותחס עיני. ר"ל אף כליה היו חייבים אבל עיני חסה עליהם מהיות משחית אותם ולכן לא כליתים במדבר:

יח

אל בניהם. הבנים של הדור שיצאו ממצרים הם הבאים אל הארץ:

בחוקי אבותיכם. שבדאו מלבם אשר לא צוה ה':

יט

אני ה' אלהיכם. ולכן ישמעו אלי לכו בחוקותי ומשפטי שמרו בלבבכם ועשו אותם:

כ

והיו לאות. למען היו לאות:

כא

וימרו וגו'. הם הנצמדים לבעל פעור וקרח ועדתו:

כב

והשיבותי את ידי. השבתי ידי מלהכות בם:

כג

גם אני. ר"ל כמו שהם בגדו בי כן שלמתי גמול ונשבעתי להם במדבר להפיץ אותם בגולה כי בליל בכיית המרגלים שהיתה בט' באב הוקבעה הלילה ההיא בכיה לדורות בחרבן בית ראשון ובית שני כן ארז"ל:

כד

יען וגו'. ר"ל אולם לא בעון זה בלבד היו החורבנות כ"א גם בעבור שלא עשו אז משפטי וכו':

גלולי אבותם. הדברים התעובים ומאוסים כגלל של רעי:

כה

נתתי להם. מסרתים ביד העכו"ם לעשות עמהם חוקים לא טובים ומשפטים אשר לא ישיגו בעבורם את החיים כ"א הכליון והאבדון ועל הגזירות והשמדות שהיו בשעת חורבן הבית יאמר:

כו

ואטמא אותם. הרחקתים ממני כדבר טמא בעבור מתנותם וחוזר ומפרש במה שהיו מעבירים למולך כל פטר רחם הם הבכורות שפתחו רחם אמם:

למען אשמם. ר"ל הריחוק ממני היה למען יהיו שממה ויהיה תועלת שוממותם למען אשר ידעו ויכירו אשר אני ה' האמיתי:

כז

עוד זאת. ר"ל גם בזאת במה שאתם חרפתם אותי חרפו אותי גם אבותיכם בעת מעלם בי:

כח

ואביאם. ר"ל והוא כשהבאתי אותם אל הארץ אשר נשבעתי לתת להם וכשראו כל גבעה רמה ונשאה וכו' היו זובחים שם לעכו"ם ושם נתנו קרבנם המכעיס אותי ושם שמו ריח קטורת הבאה לנחת רוח ושם נסכו היין:

כט

ואומר אליהם. ר"ל כשהיו נועדים ללכת להקריב לעכו"ם והיו אומרים נבוא אל הבמה אמרתי להם מה מעלת הבמה הזאת להקרא שם במה האם בעבור שאתם הם הבאים שם כאומר הלא אין לקרוא למזבח בשם במה שהוא מל' רוממות וגבהות כ"א גם בעבור שבא שמה אש האלהי מן השמים ולא בעבור שתבואו אתם שם כי מה מעלה ורוממות יש בזה:

ויקרא. עכ"ז לא שמעו אלי והיה נקרא בפיהם בשם במה עד היום הזה ולא חזרו בהם:

ל

הבדרך. וכי בעבור שאתם נטמאים ללכת בדרך אבותיכם ואחרי פסיליהם אתם זונים לעבדם כדרך אשה הזונה תחת בעלה:

לא

ובשאת. ובעבור תשורת מתנותיכם וחוזר ומפרש במה שאתם מעבירים בניכם באש לכל גלוליכם בזה אתם נטמאים עד היום:

ואני. וכי בעבור זה אהיה נדרש לכם לקבל תפלתכם:

חי אני. הריני נשבע חי אני אם אהיה נדרש לכם:

לב

והעולה. ועכ"ז הדבר העולה על מחשבותיכם לא תתקיים והוא מה שאתם אומרים הואיל והמקום שלח אותנו מעל פניו נהיה א"כ כעובדי גלולים לעבוד פסילי עץ ואבן כמותם ולא נהיה עוד באמת מושגחים ממנו אבל נהיה נעזבים למקרי הזמן ולמערכות השמים כמו העכו"ם:

לג

אם לא. הוא ענין שבועה שנשבע לומר שבע"כ ימלוך עליהם:

ביד חזקה. ר"ל שיכוף אותם בחמה שפוכה לעבוד את ה':

לד

והוצאתי. כי אוציא אתכם מן העמים אשר נטמעו שם במחשבה הזאת:

ביד חזקה. אכביד ידי עליהם ואשפוך עליהם חמתי בתת בלב העמים לגרשם ולהוציאם מארצם:

לה

אל מדבר העמים. ר"ל אל מקום שיהיה שממ' מבלי מצוא שם מי מן האומות שלא יראו במפלת הפושעים והמורדים:

ונשפטתי. שם אתווכח עמכם פנים אל פנים להודיע סרחונכם:

לו

כאשר. כמו שהתווכחתי עם אבותיכם במדבר הסמוך לארץ מצרים כן אתווכח עמכם:

לז

והעברתי. אעביר אתכם אחד אחד כדרך מונה הצאן שמעבירם זה אחר זה תחת השבט כמ"ש כל אשר יעבור תחת השבט (ויקרא כ"ז:ל"ב) והוא על דרך משל:

במסורת הברית. באסורי קשר הברית שלא תצאו עוד ממנה:

לח

וברותי. אברור מכם את המורדים בי לכלותם במדבר:

מארץ מגוריהם. ממקום שהיו דרים בין העכו"ם:

כי אני ה'. הנאמן במאמרו:

לט

לכו עבודו. ר"ל עבדו העכו"ם לבד בזבח ומנחה ולא תוסיפו לעבוד אותי:

ואחר. ר"ל וזהו הואיל אם אינכם שומעים אלי מוטב לעבוד לעבודת עכו"ם לבד:

במתנותיכם ובגלוליכם. ר"ל במה שאתם מתנדבים מתנות לבית ה' ובמה שאתם עובדים עבודת עכו"ם הנה עי"ז באה חלול ה' כי בע"כ תבוא הפורעניות בעבור עבודת הגילולים ויאמרו הבריות על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת ומה חרי הלא המה מתנדבים מתנות לבית ה' ולכן מוטב לעבוד לעבודת כוכבים לבד שלא יהיה עוד חלול ה' בהבאת הפורעניות:

מ

כי בהר וגו'. אלא בהר קדשי וחוזר ומפרש בהר הרמה של ישראל הוא מקום המקדש שם יעבדוני כל בית ישראל כולם הבאים בארץ ר"ל הצדיקים המחזיקים בדת אלהים הבאים בארץ בימי המשיח:

שם ארצם. שם אקבל קרבנותיהם ברצון ושם אדרוש לשאול את תרומותיכם ואת מיטב מתנותיכם הראוי לי בכל קדשיכם והם קדשי המזבח הנתון לאישים:

מא

בריח ניחוח. בעבור הבאת ריח הקטורת הבאה לנחת רוח אהיה מרוצה לכם וזה יהיה בזמן שאוציא אתכם מן העמים וכו':

ונקדשתי בכם. על ידכם אהיה מקודש לעיני העמים כי יראו שידי משלה לי:

מב

אני ה'. הנאמן במאמרו:

בהביאי וגו'. ר"ל אז תדעו שאני ה':

אשר נשאתי וגו'. להשבע על הדבר:

מג

וזכרתם שם. בארץ ההיא:

ונקוטותם בפניכם. תכרתו בעיני עצמכם ר"ל אתם תשפטו הכריתה על עצמיכם בעבור הרעות אשר עשיתם:

מד

כי אני ה'. הנאמן במאמרו:

למען שמי. למען כבוד שמי:

לא כדרכיכם. לא כגמול דרכיכם אשר המה רעים ונשחתים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף