מפתחי חכמת אמת/כא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מפתחי חכמת אמת TriangleArrow-Left.png כא

כא.
אדם קדמון, בפרצופי אצילות

מאחר שביארנו שע"י אמצעות הכתר שהוא אדם קדמון, הכלול מבחינת אין סוף וממדרגת ראשית הנאצלים, היתה יכולת להתהוות העולמות, וכי הראשון לעולמות הוא אצילות, ולפי"ז לאחר הביאור, כי באדם קדמון נמצאות שתי בחינות: "עתיק יומין", ו"אריך אנפין", שוב חלה עלינו חובת ביאור, איזו משתי הבחינות האלו נעשית כתר דאצילות, כפי הידוע שמלכות ממדרגה עליונה, נעשית כתר למדרגה תחתונה[א]. והנה מבואר בספרים כי רק "אריך אנפין" נתלבש באצילות ולא "עתיק יומין", כי הפרצוף הראשון באצילות הוא אריך אנפין, ועתיק יומין נשאר למעלה מאצילות באדם קדמון כנ"ל[ב]. וכן מצאתי ב"קל"ח פתחי חכמה" (פתח צ'), וז"ל: אריך אנפין הוא הפרצוף הראשון שבאצילות.

אמנם ראיתי בפתח ע"ד, כי "עתיק יומין הוא הפרצוף הראשון הנחשב לאצילות". אבל אין מזה שום סתירה לדברינו, דהרי אין לשונו, כי עתיק יומין הוא הפרצוף שבאצילות, כגון הלשון בפתח צ' לגבי אריך אנפין, רק הלשון ד"עתיק יומין נחשב לאצילות". וכן הוא בפי' הרמח"ל ז"ל שם בפתח צ' וז"ל: "אריך אנפין הוא כתר שבאצילות, אבל עתיק-יומין אינו מן אצילות עצמו, אלא נחשב לאצילות, יען לצרכו הוא מתלבש בו ומנהיג אותו", עי"ש, וכן מובאים למעלה דבריו ז"ל מפתח פ"ה, דעתיק הוא למעלה מאצילות וראש לכלם.



  1. עיין "שערי גן העדן" דף מ"ט וז"ל: "והמלכות דאצילות מתלבשת בבריאה בשלשה ראשונות דבריאה ונעשה עתיק לבריאה". וכן מצאתי אח"כ ב"עץ חיים" (שער העקודים, פרק ה') וז"ל: ודע כי במלכות של עולם העקודים נשארו בה י' שרשים של י' הנקודים כו', וכן במלכות דנקודים יש י' שרשים והם שרשים די' ספירות דברודים, ועד"ז בכל שאר העולמות, עכ"ל. מבואר שעיקר התהוות עולם התחתון הוא מהמלכות של עולם העליון, וכמו שביארנו למעלה "שכל השפעה הנשפעת מהמשפיע למקבל הוא רק מהמלכות שבמשפיע".
  2. ואף שעתיק יומין הוא מלכות דא"ק, ולדברינו שמלכות מעולם העליון נעשית כתר בעולם התחתון, הי' צריך לכאורה להיות שיתלבש עתיק יומין באצילות ולהיות כתר דאצילות? מ"מ נראה לי, בהך דמבואר שמלכות נעשה כתר, הוא משום דמלכות היא הבחינה התחתונה ביותר, והרי אריך אנפין תחתונה יותר מעתיק יומין ודו"ק. ואפשר שגם אריך אנפין הוא ג"כ מלכות דא"ק לחשבון עשר ספירות שיש בא"ק מבחינת ראשית הנאצלים כנ"ל וצ"ע.




שולי הגליון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף