מפתחי חכמת אמת/א
|
|
תורת סדר ההשתלשלות
אין סוף ומלכות שבאין סוף
על פי המטרה שהצבתי לי בחיבור הזה לברר וללבן את כל סדר ההשתלשלות בכל הפרטים, ולהיות ידוע שכל הנמצאים עליונים ותחתונים נתהוו מעצמות אור אין-סוף ברוך הוא, זקוק אני בהכרח מקודם לבאר מעט את ענין שם "אין-סוף", ובפרט לבאר את ענין המלכות שבאין-סוף, כי ידוע שכל השפעה הנשפעת מהמשפיע להמקבל הוא רק מבחינת וחלק המלכות שבמשפיע[1].
אין סוף
כל המקובלים משתמשים בכנוי אין סוף לאלקים, וזה יוצא מדברי הזוה"ק (פרשת בא) (זח"ב מ"ב ע"ב): "ביה לית סוף לנביעו דנהוריה, ובגין כך קרא לגרמיה אין סוף". והענין שם אין סוף דוקא הוא מחמת שהוא מורה על היותו בלתי בעל גבול ותכלית[2] רק פשוט בתכלית הפשטות והשלימות. ומצאתי בעץ חיים (היכל אדם קדמון, שער א' ענף ב' דרוש עגולים ויושר) בזה הלשון: "כי הנה נודע כי האור העליון למעלה למעלה עד אין קץ הנקרא אין סוף, שמו מוכיח עליו שאין בו שום תפיסה לא במחשבה ולא בהרהור כלל ועיקר, והוא מופשט ומובדל מכל מחשבות, והוא קודם אל כל הנאצלים והנבראים ויצורים והנעשים, ולא היה בו זמן התחלה וראשית כי תמיד הוא נמצא וקיים לעד ואין בו ראש וסוף כלל", והטעם שנקרא אין סוף ולא אין תחילה וראשית, עיין בס' "שערי גן העדן" בהתחלה, ובס' "דרך מצותיך" להרמ"מ זצ"ל מליובאויץ (מצות האמנת אלקות ריש פרק ו'), וכן בס' נפש החיים להר"ח זצ"ל מולוזין (שער ב' פרק ב').
- ↑ קל"ח פתחי חכמה (פתח י"א) וז"ל: הוא יוצא מספירת המלכות שהיא שורש לתחתונים. ועיין תניא אגרת הקדש (פרק כ') בזה על מלכות דאצילות שלכן נקראת עלמא דאתגליא, כי בה נגלה כח האין סוף לברוא יש מאין שלא ע"י עילה ועלול.
- ↑ ועיין בס' חנה אריאל לר' יצחק אייזיק עפשטיין מהומיל זצ"ל (מאמר השבת) ששם אין סוף מורה שכולל הכל, גם מציאות הגבול כלולה בו אלא בענין נעלם מאד מאד עיי"ש.