מעשה רקח/תמידין ומוספין/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png תמידין ומוספין TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ד מהלכות תמידין ומוספין

א[עריכה]

בפייס היו עושים. בדפוס מגדל עוז בפנים היו עושים וכן נראה קצת מלשון הגמרא דאי ס"ד כולה בחול הא בעינן בבית אלהים נהלך ברגש וליכא ופי' רש"י אלמא פייס צריך להיות בבית אלהים ע"כ ועיין מ"ש לקמן:

והממונה נוטל מצנפת מעל ראשו של אחד מהם ומחזירה. משמע דתכף מחזירה אמנם התוס' כתבו שם ד"ה והא בעינן וכו' תימה דאמאי לא היו מפייסים בעזרה דקדש טפי ואומר ר"ת כיון דנוטל מצנפתו של אחד מהם גנאי הוא לעמוד בלא מצנפת בעזרה ע"כ נראה מדבריהם שלא היה מחזירה מיד ולכך י"ל כיון דהיה לו פתח לפתוח לקדש גנאי לעמוד כך ולכך היה מחזירה תכף:

ד[עריכה]

לפי שאסור למנות ישראל וכו'. אין להקשות דא"כ למה הוצרך שאול המלך ע"ה למנות בטלאים והתורה ג"כ שצותה למנות השקלים הלא היו יכולין למנותן ע"י האצבעות די"ל דשאני מנין מרובה ממועט. ובזה יתורץ ג"כ על יואב שסירב דברי דוד המלך ע"ה שלא רצה למנותן ולא הזכיר לו על ידי האצבעות אף שבאמת עדיין קצת קשה דכדי להציל ישראל היה יכול למנות כולן מעט מעט באצבעות אך האמת יורה דרכו שכך היתה גזרתו יתברך כדי להטעות את דוד כמ"ש ז"ל הנני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו וכו':

ה[עריכה]

והוא מכניס מחתה מלאה אש. הקושי מבואר דפסק דלא כמאן בדף כ"ה דר' יהודה ס"ל דמי שזכה בקטרת אומר לזה שעמו זכה עמי במחתה ור' אליעזר בן יעקב ס"ל דגם במחתה הוה פייס והרב לח"מ ז"ל הניחו בצ"ע וכן התוס' יו"ט ז"ל גם בס' שתי ידות דף נ"ח לא תירץ כלום עיין עליו והפר"ח בשם הרדב"ז ז"ל כתב דטעות סופר הוא שכן נראה ממ"ש פ"ג הל' ד' שכתב שנכנס עמו אחר במחתה של אש בידו נראה שאותו אחר תלוי ברצון מי שזכה בקטרת וכן נראה ממ"ש פ"ו ומתחיל זה שזכה בתרומת הדשן ותורם על הסדר שאמרנו וכו' הרי שהזכיר כל פרטי תרומת הדשן ולא הזכיר המחתה וכו' והאי והוא וכו' שייך לסוף הל' ז' כי שם מקומו ע"כ. והרואה יראה שאחרי המחילה הראויה מלבד שאין שום הכרח להוכחתו מלשונות רבינו זאת ועוד כי מה תיקן במי שזכה בקטרת הלא לר"י אינו זוכה אלא אומר ולראב"י צריך פייס ואם ע"פ דברי התוס' דבדעתו של כהן תליא מילתא וכו' מ"מ הו"ל לפרש ועדיין צ"ע לכן נראה שבאיזה מקום מצאו ז"ל ומהתימה על מרן והראב"ד ז"ל ששתקו:

ט[עריכה]

אנשי אותו בית אב. בנוסח אחר כתב יד כשאר אנשי בית אב והשמיט רבינו מ"ש בגמרא דמוספי שבת בעינן למצוה שיהיו שוין ולדעת התוס' הוי לעיכובא עיי"ש וכבר נרגש המל"מ ז"ל מזה עיין עליו ושני שעירי יום הכיפורים הזכירם רבינו פ"ה דעבודת יום הכיפורים הל' י"ד:

יב[עריכה]

כיצד וכו'. כתב הפר"ח בנימוקיו על רבינו דתנן בפ' שתי הלחם חל יום הכיפורים להיות בשבת החלות מתחלקות לערב ולא ידעתי למה לא הזכירו רבינו ע"כ. ונעלם מעיני כבודו שרבינו הזכירו בפ' הבא הל' ה' כי שם מקומו הראוי:

יג[עריכה]

חל יום אחד וכו'. עמ"ש מרן להשגת הראב"ד ז"ל עיין בשו"ת צבי אשכנזי ז"ל סי' קס"ו שהצדיק דברי הראב"ד ז"ל ועכ"פ דברי רבינו נכונים כמ"ש מרן ז"ל ועיין פ"ק דיומא דף י"ח:

יד[עריכה]

כהן גדול וכו' שנאמר והיתה לאהרן וכו'. מבואר הדבר דפסק כרבי וכאוקמתא דאביי ביומא דף י"ז והרב לח"מ ז"ל הקשה דהו"ל לפסוק כרבנן דהוו רבים וכרבא דהוא בתרא עיין עליו והדבר מבואר דרבא איתותב מלישנא דברייתא והא דרבי הלכתא היא כמ"ש בסנהדרין דף כ"א בברייתא סתמית מחצה למלך ומחצה לעם וילפי לה מהך קרא גם בע"ז דף י' בעובדא דקטיעא בר שלום יצא ר' עקיבא ודרש והיה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון