מעשה רקח/שאר אבות הטומאות/יא

מעשה רקח ‏ שאר אבות הטומאות יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק יא מהלכות שאר אבות הטומאה

ג

נמצא טבול יום וכו'. עיין מ"ש רבינו לעיל פרק י' הל' ג':

ה

בשר תאוה וכו'. בתוספתא שלהי מסכת נדה בראשונה היו אומרים בשר התאוה טהור חזרו וגזרו עליו שיהא מטמא את הידים חזרו וגזרו עליו שיהא מטמא במגע חזרו וגזרו הנבלה עצמה מטמא במשא חזרו ואמרו כל הגת שנעשית על גבי בשר התאוה טמאה לקדש וכן הורה לתרומה ע"כ. ואיני יודע מהיכן הוציא רבינו דמטמא את הקדש ופוסל את התרומה דאי ממ"ש בסיפא דגת ע"ג בשר תאוה דמטמא לקדש הא קמסיים וכן הורה לתרומה דמשמע דשוין הם ותו דאעיקרא דדינא כיון דאין כאן אלא גזרה דרבנן למה יחמירו כל כך בקדש. ונראה דזה הכריחו למהר"י קורקוס שהביא מרן ז"ל לפרש דמטמא את הקדש שכתב רבינו לאו דוקא מטמא אלא כוונתו פוסל אך לשון התוספתא אינו מורה כן אם לא שנאמר דטעות סופר הוא ורבינו היתה לו גירסא אחרת דהרואה יראה דאין לשונו מכוון עם לשון התוספתא כלל:

ו

חיבורי אוכלין וכו'. בזבחים דף ק"ה ומשמע דהופשטא הבעיא דכשאינו מטמא אדם אין מונין בו ראשון ושני ורבינו כתב והדבר ספק וכו' וכבר השיגו הראב"ד ז"ל ומרן ז"ל כתב מפני שבפרק הקומץ דף כ"ד בצירוף כלי וכו' בעיא דסלקא בתיקו והקשה עליו הרב ברכת הזבח ז"ל דבעיא זו הביאה רבינו פי"ב הל' ט' ופסק הבעיא ראשונה בדרך פשיטות האת"ל וכו' ע"כ. ולענ"ד איני רואה תפיסה מזה על מרן ז"ל דכוונתו היא על הבעיא השניה כי תנן כלי מצרף ה"מ דנגע מגואי אבל מבראי לא או דלמא לא שנא תיקו והך בעיא שנית היא דומה לההיך דחיבורי אוכלין טפי מהראשונה שיש צירוף כלי ונגע מגואי ולכך בבעיא ראשונה פסק רבינו פי"ב לחומרא דהו"ל חיבור כהאת"ל ובעיא שניה פסקה שם בספק וממנה למד לחיבורי אוכלין כאן ודו"ק כי נכון הוא:

ז

השני שבחולין וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ואפשר לומר לדעת רבינו דמאי מטמא משקה קדש דקאמר פוסל משקה קדש וכו' ע"כ וכעין זו כתב ז"ל לעיל הל' ה' גבי בשר תאוה:

יא

באכילה עשו מעלה וכו'. הכי איתא בפרק טבול יום דף צ"ט ע"ב ומכאן הקשה התוס' יו"ט פ"ב דטהרות משנה ב' על דברי ספר הישר שהביאו התוס' בסוטה דף ל' סוף ד"ה הא אייתינה שכתב וא"ת גזרה שלישית היא מ"מ הטעם לא נודע אלא א"כ נאמר רבו בגזרות וגזרו גזרה לגזרה ע"כ. והיאך אישתמטתיה הך סוגיא ולכאורה היא קושיא עצמית מכ"ש שגם התוס' עצמם הזכירו כן שם ד"ה הכי גרסינן ה"נ באכילה ועבוד רבנן מעלה וכו' ולמ"ש רבינו

אבל תבשיל וכו' אם שם כזית בכדי אכילת פרס אף דבשאר איסורין בספק הכא לענין טומאה אוקמוה אדאורייתא דכזית בכא"פ לכו"ע הוי דאורייתא ועיין להפר"ח ריש סי' תמ"ב:

יג

כל קדש וכו'. רבינו נתן שיעורין לאוכלי קדש דלא מקרו קדש אלא א"כ נשחט הזבח או נתקדשו בכלי אבל למשקין לא כתב שום שיעור. ונראה דמשקין אין בהם שיעורין אלו משום דחמירי ועלולין לטומאה טפי משום משקה זב וזבה וקצת ראיה מההוא עובדא דחגיגה דף כ"ג שהיה נושא חבית יין של קדש וכו':

יד

ותשלומי תרומה. בדפוס מגדל עוז מוסיף וחומשה:

טז

כל דבר שודאי. בדפוס מגדל עוז כל דבר שודאו. ומ"ש בספרי רבינו

בחולין הטבולין בדפוס מגדל עוז כחולין בכא"ף:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---