מעשה רקח/רוצח/ח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ואין ערי מקלט נוהגת אלא בארץ ישראל וכו'. וכן כתב ז"ל בספר המצות עשין קפ"ב, ונראה דרבינו מפרש דאף דששה היו, ג' בעבר הירדן, וג' בארץ כנען, כדכתיב והערים אשר תתנו שש ערי מקלט וכו', את שלש הערים תתנו מעבר לירדן, ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען, מכל מקום עיקר מצותן בארץ ישראל, ששם ט' שבטים וחצי, והג' האחרים היו מעבר לירדן לשני השבטים וחצי, כדכתיב שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן וכו', ומבואר הדבר דהך מעבר הירדן אינו בכלל ארץ ישראל, וכמו שנראה מדברי רבינו לקמן ריש פרק י', שכתב ארץ ישראל וכן בעבר הירדן, והכי מוכח מההיא דנדרים דף כ"ב [ע"א], דתמה ר' יוחנן מכדי כתיב ונתן ד' לך שם לב רגז, בבבל כתיב, אמר ליה ההיא שעתא לא עברינן ירדנא, ופירש רש"י, ולא הוינן בתחום ארץ ישראל, גם הר"ן ז"ל פירש שם, ועבר הירדן לא נתקדש ע"כ, וזו נראית כוונת הספרי שהביא הכסף משנה ז"ל, אין לי אלא שקולטות בארץ כנען, בחוץ לארץ מנין, תלמוד לומר תהיינה ע"כ, ולא מצינו בתורה ערי מקלט בחוץ לארץ אלא מעבר הירדן, דהמ"ב עיירות אחרות מערי הלוים היו שהיו שוכנים בארץ ישראל כדמוכחי קראי, ופסקה רבינו לקמן דין ט', והן הן דברי הכסף משנה ז"ל בתירוץ שני, אך קשה דא"כ אמאי איצטריך לרבינהו מתהיינה, והא [מקרא] מלא הוא את שלש הערים וכו' וכן הקשה הרב כנסת הגדולה, והרב ר' חיים אבועלפיא ז"ל בפרשת מסעי תירץ, דכוונת הספרי הכי פירושו, אין לי אלא בעודן בארץ ישראל גלו לעבר הירדן מנין שיקלטו ג' שבארץ ישראל, תלמוד לומר תהיינה, ושזו היא כוונת הרב כסף משנה ז"ל עיי"ש, גם הכנסת הגדולה בספר דינא דחיי דף פ"ט פלפל בזה הרבה, אלא שנראה שהבין בדברי רבינו דעבר הירדן היא מארץ ישראל, שהרי כתב דקראה רבינו ארץ ישראל ולא חוץ לארץ (לזה) [וליתא] כנ"ל דעבר הירדן ביארו רבינו אח"כ, ועוד דבריש פרק י' הזכיר ארץ ישראל לחוד ועבר הירדן לחוד כנ"ל, ועוד הביא שם ובכנסת הגדולה כמה מדרשים שבאמת נראין חלוקין, ויישב בחריפותו ז"ל עיין עליו.
ד[עריכה]
והיכן מוסיפין אותן וכו'. הרב כסף משנה לא ציין מהיכן הוציאו רבינו, וכל דברי רבינו הובאו במדרש בילקוט פרשת לך לך, בפסוק את הקני ואת הקניזי וכו', וכרבנן דהתם והביאו רש"י ז"ל שם, ועיין עוד להרא"ם ז"ל, יהי רצון לפני אבינו שבשמים שנזכה לזה בימינו בחיי כל ישראל.
ה[עריכה]
ורוחב דרך ערי מקלט וכו'. בבבא בתרא דף ק' [ע"ב], יליף לזה מדכתיב תכין לך הדרך, ופירש רש"י ז"ל [צ"ל רשב"ם] דהוי ליה למכתב דרך [וכתיב] ה'א יתירה לאוספי דרך אחרת, וסתם דרך ט"ז אמה דילפינן מעגלות שבמשכן דדרך רשות הרבים ט"ז אמה.
ו[עריכה]
בט"ו באדר בכל שנה וכו'. הרב כסף משנה ז"ל ציין פרק קמא דמועד קטן, ושם נראה דבחול המועד קאמר, אך ט"ו באדר הוציאו ממתניתין פרק קמא דשקלים ומתקנין את הדרכים, וכמו שכתב הרע"ב ז"ל שם.
ז[עריכה]
וכן מושחין בין כל עיר ועיר וכו'. עיין מה שכתב הראב"ד, וכן משוין, כתב הרב כסף משנה ז"ל, ואיני יודע מה מלמדינו ע"כ, ונראה דכוונת הראב"ד ז"ל, מפני שרבינו כתב סתם, ויש להבין בדבריו דאין הקפידה אלא מעיר לעיר, אבל מתחילת הגבול מצד זה ומצד זה אין להקפיד, על כן בא הראב"ד לומר וכן משוין, כלומר דגם מתחילת הגבול עד העיר בעינן שיהא שוה כמעיר לעיר, על דרך שכתבו התוס' ז"ל שם עיין עליו.
ח[עריכה]
ולא כרכים גדולים וכו' אלא עיירות בינוניות וכו'. כל אלו הדינים חוץ (מהשלש) [מהשילוש] נוהגים ג"כ בכל ערי הלויים, ואין שום שינוי זולת בין לדעת לשלא לדעת (ושאר) [ושכר] הבתים כמו שכתב רבינו לקמן דין י', וכן כתב המשנה למלך ז"ל, אלא שנתקשה בלשון שאמרו בברייתא וכדברי רבינו ולא כרכים גדולים, דמשמע דקטנים או בינוניים שפיר דמי, והא ליתא דכרך הוא המוקף חומה, ובערי מקלט לא היו מוקפין חומה כלל כדמוכח בשלהי ערכין עיי"ש, ולענ"ד נראה דאגב דנקטו עיירות גדולות נקטו נמי כרכים גדולים מכל שכן שכבר ביארו אלא עיירות בינוניות.
יא[עריכה]
אילן שעומד בתוך תחום ערי מקלט וכו'. עיין מה שכתב הרב כסף משנה ז"ל, ופסק כר' יהודה, ושמא נקט להקל בדיני נפשות ואין זה כדאי וצ"ע ע"כ, כתב עליו הרב ר' חיים אבועלפיא ז"ל בפרשת מסעי דף ק"ב, וליתא דהוי חומרא לגואל הדם אם הרגו תוך עיקרו שבחוץ, ומשום הכי הניחו בצ"ע ע"כ, אמנם בסוף פרק ב' דמעשר שני כתב ז"ל דרב אשי נחית לתרוצי המשניות דלא ליקשו אהדדי דתרווייהו כרבנן עיי"ש, ועיין בספר לחם יהודה ז"ל. ועל מה שכתב רבינו ואע"פ שהתחום קולט וכו', הכסף משנה לא ציין מהיכן נפקא ליה, והיא ברייתא מפורשת שם דף י"ב [ע"א].
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |