מעשה רקח/פסולי המוקדשין/ח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
חטאת העוף וכו'. כתב הרז"ה ז"ל שנדפס מחדש וז"ל ולא אמרינן נכבשינהו דניידי דבקדשים גזרתן גזרה משום קבוע ולא הלכו בהם אחר הרוב ואע"ג דפרש ופדיון אין להם אלא בהמה עכ"ל ועיין לרבינו פ"ה הל' י':
במה דברים אמורים כשהיו מפורשות וכו'. דאין הקינין מתפרשות אלא בלקיחת הבעלים או בעשיית כהן כמ"ש רבינו פ"ה הל' י"א:
ג[עריכה]
ויראה לי וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו ומרן ז"ל ביאר כוונתו אך נתקשה דבפ' התערובות דף ע"ג משמע דמאי דתנן בפ"ג במה דברים אמורים בכהן נמלך וכו' קאי אמאי דקתני בריש המסכתא וכו' וצ"ע איך היה מפרש רבינו ההיא דפרק התערובות שלא תקשה לדרכו עכ"ל. ולענ"ד אין דרך הש"ס למנקט רישא דמסכתא בהדי פרקא אחרינא בחד לישנא כאילו איתנהו בהדדי ומרגניתא אשכחנא בהרמ"ע מפאנו סי' כ"ב שכתב דרבינו מפרשה לההיא דברייתא היא ואינה המשנה דפ"ג ומפרש הך ברייתא בנמלך בבי"ד ולא באשה וכו' ועם זה יתורצו כל תמיהות הראב"ד וכ"מ וכו' ועוד האריך שם ליישב דברי רבינו על מכונן וכן נראה האמת שהרי בפירוש המשנה דפ"ג במד"א בכהן נמלך וכו' ביאר שם רבינו דקאי ההלכה ד' דפ"ק ולא פי' ההלכה א' וכו' עיי"ש ומרן גופיה הביא לקמן פי' רבינו במשנה שכתב כהן נמלך ר"ל ששואל לאשה וכו':
ה[עריכה]
בין שעשה הכל למעלה וכו' עד ומחצה פסול. בנוסח אחר כתב יד נמחק כל זה:
ח[עריכה]
שנים שלקחו וכו'. לשון המשנה שתי נשים וכו' וביאר שם רבינו דדבר בהווה ומצוי הרבה וכאן בחיבורו כתב בסתמא אמנם במשנה אמרו בין משם אחד בין משני שמות דהיינו לידה וזיבה ורבינו לא ביארו אפשר דמדלא חילק משמעותו בכל ענין אך מה שיש לעמוד בעיקר הדין דבפ' בכל מערבין דף ל"ז מוקים לה בהתנו ופריך פשיטא מאי למימרא ומתרץ קמ"ל כדרב חסדא דאמר אין הקינין מתפרשות אלא בלקיחת הבעלים או בעשיית כהן ולפי' רבינו שמפרש דלר"ח אין צריך שום תנאי כמ"ש מרן ז"ל הו"ל למימר אלא וכו' דמורה שהוא תירוץ אחר ומ"מ האמת נראה שרבינו נתקשה דלאוקמתא דר"ח מה צורך לתנאי כלל והתוס' שם כתבו דהכוונה דנגזור התנו אטו לא התנו ורבינו לא ניחא ליה בהכי ומכל שכן לפי מ"ש התוס' שם נראה דגירסא אחרת היתה בספרים.
ודע שראיתי להראב"ד ז"ל שנדפס מחדש בשיטתו למסכת קנים שהבין דברי הגמרא כפשטן דאף לאוקמתא דר"ח בעינן התנו דוקא וגם פי' דע"כ לא אמרו כן אלא לענין ההקרבה שתהיה כשרה אבל בעלי הקרבן עדיין לא יצאו ידי חובתן וכו' עיי"ש וזהו חידוש גדול והיה לו להשיג על רבינו בשתיהם לפי שיטתו כדרכו בכמה מקומות. ולענ"ד הצעיר אם איתא הו"ל למיתני איזה שירצה הכהן דאז הוה משמע דקאי להכשר הקרבן ומדקתני לאיזה משמע דקאי לבעל הקרבן שיצא בו ידי חובתו:
ט[עריכה]
היו לפני הכהן וכו'. לשון
שתיהם שכתב רבינו מגומגם דמשמע שתים מהם וא"כ הו"ל חציין ובתר הכי כתב
דחציין פסול שאני אומר וכו' ולשון המשנה עשה כולן למעלה וצ"ל דלשון שתיהם שכתב ז"ל קאי אסוגי הקרבנות ולשון המבי"ט בקרית ספר כלשון המשנה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |