מעשה רקח/נזקי ממון/ו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
העידו בו ג' כתי עדים וכו'. לאו דווקא ג' כיתי עדים, דהוא הדין כת אחת של ג', וכמו שכתבו התוס' ז"ל, וממה שהקדים רבינו דביום אחד אפילו ק' פעמים לא חשיב מועד מוכרח דהא דג' כיתי עדים בג' ימים קאמר, ואזדא ליה השגת הראב"ד וכמש"כ הרב המגיד זלה"ה.
ה[עריכה]
שנאמר כי יגח לא וכו'. ידוע דהראב"ד ז"ל השיג על רבינו דליהוי כמועד לשופרות, ועוד, דלעיל הרב פסק דמשסה כלבו של חבירו בחבירו חייב בעל הכלב. והרב המגיד ז"ל תמה עליו שהרי רבינו ז"ל, נזהר וכתב למעלה דבעל הכלב חייב חצי נזק וכו'. ואחרי המחילה הראויה אין כאן תמיהה על הראב"ד, דודאי כפי שיטתו יפה השיג, ותדע דשם סוף פרק ב' על מה שפסק רבינו דמשסה כלבו של חבירו בחבירו חייב בעל הכלב חצי נזק, השיג עליו דאם מועד הוא נזק שלם משלם, מפני שהבין בדברי רבינו דאף במועד קאמר מדלא חילק, וגם הרב המגיד עצמו פירש כן דברי רבינו על זה, ונמצא דהראב"ד ז"ל השיג כאן למה פטר לגמרי אף במועד, ומאי שנא מהמשסה דהוא עצמו חייב, בין במועד ובין בתם, והדבר מבואר דהראב"ד ז"ל לשיטתו אזיל, דבמועד אינו מחלק בין שור לכלב, כיון שכבר שהוחזק בכך, ותם הוא דפטרה תורה גבי שור מפני שהוא אנוס, כיון ששור אחר מנגחו, וכל שכן אם האדם נלחם עמו להורגו כמו שכתבו התוספות דף כ"ד דודאי בתם אנוס גמור הוא. ורבינו ז"ל דעתו לחלק ביניהם בין בתם בין במועד, דהרי מפרש לדברי רבא בתם משום דלענין הנגיחה כיון שהוא מלומד שינגחוהו שוורים אחרים לעולם הוא ירא מהם וחושש שמא ינגחו אותו, והוא קודם ומנגח אותם, משא"כ במשסה דלא הוי ליה להשיסו וכמו דאמר שם בגמרא, ולההיא דמועד לשופרות ודאי דאכתי קשה על רבינו, דמשמע דחייב נזק שלם כמו שפסק לקמן דין י"א, ולמה במשסה חייב חצי נזק, ותו לא אף במועד כמו שכתב הרב המגיד שם, אם לא שלומד דמשסה שאני, שכיון שרואה בן אדם שמשסה אותו הוא חושש פן יזיקוהו ומכח זה נושך, משא"כ בשומע קול שופר דאינו חושש פן יזיקוהו אלא שהוא מעצמו נתלמד [לכן משלם נזק שלם.]
ו[עריכה]
אבל אם השאילו וכו'. מבואר הדבר דכל עוד דשם [בעליו] עליו לא נשתנה שמו וכמו שפסק רבינו.
ח[עריכה]
שור שהוא מועד למינו וכו'. כתב הרב המגיד זלה"ה, דפסק כרב פפא, וכן פסקו רבינו חננאל והרב אלפסי ז"ל, ויש חולקין ע"כ. ומבואר הוא דדרכו של רבינו והרי"ף ז"ל לפסוק כאם תימצי לומר, ושם אמרו ואם תימצי לומר נמי איתא לדרב פפא וכו'.
י[עריכה]
ראה שור היום ונגחו וכו'. להשגת הראב"ד ז"ל כבר הליץ על רבינו הרב המגיד זלה"ה, ועיין עוד להרב לחם משנה זלה"ה שנראה שלא ראה דברי הרב המגיד זלה"ה.
יא[עריכה]
קול שופר ונגח וכו'. כבר כתבתי דעת רבינו משה בר מימון זלה"ה וסברתו בדין ה', עיין שם הנראה לענ"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |