מעשה רקח/מעשר שני/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה רקחTriangleArrow-Left.png מעשר שני TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ספר מעשה רקח פרק ז מהלכות מעשר שני ונטע רבעי

א[עריכה]

פירות הנלקחות וכו'. על דרך שכתב רבינו בפ"ד הל' ו' מ"ש דודאי לכתחילה אין לחלל המעות של מעשר שני לשום דבר (דוצררת) [דוצרת] הכסף וכו' כתיב:

ד[עריכה]

לפיכך וכו'. בפירוש המשנה בפ"ק כתב רבינו שהמלח הוא אדמה שרופה ועיין להתוס' יו"ט ז"ל ודין מלח ומים מעורבין עיין לקמן הל' י' והל' י"ד:

ו[עריכה]

התמד וכו'. ועיין לרש"ל ספ"ק דחולין. ומ"ש בספרי רבינו

ביין ובשכר טעות סופר וצ"ל כיין וכשכר בכא"ף:

יד[עריכה]

אע"פ שיצאו המעות לחולין. הלשון מגומגם וכמו שהשיג הראב"ד ז"ל ומרן ז"ל הליץ בעד רבינו שסמך לזה הכלל שכתב אחר זה וכו' ונראה להסביר כוונת רבינו בזה אע"פ דה"ק אף במציאות שיצאו המעות לחולין אפ"ה לא קנה מעשר ע"פ דרכו של מרן ז"ל:

טו[עריכה]

הלוקח פירות וכו'. הנה ראיתי להרב בן חביב ז"ל דף מ"א שכתב שדברי רבינו הם תמוהים ממ"ש בפ"ד הל' ו' דאין מחללין מעות מעשר שני על פירות דאיך העתיק שני הדינים הללו הסותרים זה את זה וכו' ע"כ. ופשטן של דברי רבינו אין נראה בהם שום סתירה דהתם בחילול הכא בלוקח הן אמת שדברי מרן ז"ל הם מגומגמים שכתב שם שדין החילול הוציאו מדין הלוקח וקשה דא"כ הו"ל לחלק בין שוגג למזיד כמ"ש כאן ותו דאם איתא הו"ל לכוללם בבבא אחת. לכך נראה דשניא דא מן דא ואותו דין למדו מדין חילול על הבהמה חיה ועוף שכתב שם מהברייתא דפ' לולב הגזול ואין להקשות דלמה לא חשו גידול עדרים גבי לוקח שכתב רבינו אח"ז כדרך שחשו גבי חילול כמ"ש דהתירוץ הוא מבואר דהחילול הוא בשלו ולכך קנסינן ליה משא"כ גבי לוקח מאחרים דאין שייך לקנוס למוכר להחזיר הדמים משום קנסא דלוקח וכ"כ הרב שם ונכון:

ואם אין מקדש יניחם עד שירקבו. זה נראה סותר למ"ש רבינו סוף פ"ו דבית הבחירה דקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא וגם מרן ז"ל הניח בצ"ע ומאי דאפשר דכוונת רבינו כאן כשאין מקדש ולא מזבח כגון בזמנו ובזמנינו בעוונותינו הרבים דאז ודאי ירקב וכו' וכן נראה ממ"ש בפ"א דהל' תשובה הל' ג' בזמן שאין בית המקדש קיים ואין לנו מזבח כפרה וכו':

יח[עריכה]

לקח חיה לזבחי שלמים וכו'. מנחות דף פ"ב וכתבו שם התוס' ז"ל דהוי מצי לשנויי הא מני ר' יהודה היא ע"כ. ומלבד דהדבר פשוט דעדיפה מינה משני ליה דאתיא ככו"ע עוד לדעת רבינו הוא פשוט לאשמועינן דהלכה היא דהא קי"ל כר' מאיר דמעשר שני ממון גבוה הוא כמ"ש רבינו פ"ג הל' י"ז ולקמן הל' י"ט:

יט[עריכה]

ואין צ"ל אם התפיס וכו'. בנוסח אחר כתב יד אם מוכר פירות וכו':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון