מעשה רקח/מעשה הקרבנות/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png יג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
קרית ספר
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק יג מהלכות מעשה הקרבנות

ב[עריכה]

מביא עשרון שלם ומקדישו. בנוסח אחר כתב יד קדמון ומקדישו נמחק וכן נראה האמת עיין להמל"מ ז"ל ומ"ש

ובולל בשמן וחולטה ברותחין ולש וכו' אם הדברים כסדרן איני יודע איך תבא הלישה אחר הרתיחה וממ"ש ז"ל לעיל נראה דהחליטה היא אחר הלישה עיי"ש:

ג[עריכה]

ואחת אחת היו נעשות. כתב מרן ז"ל נראה דטעמא משום דיליף מלחם הפנים ע"כ פי' מפני שכבר למדו מגזירה שוה דחוקה חוקה חביתי כהן גדול מלחם הפנים לענין הי"ב חלות ויליף ג"כ לישתן מלחם הפנים וראיתי להשיירי כנסת הגדולה ז"ל בנימוקיו על רבינו שפלפל בזה ולענ"ד נראה הדברים פשוטים עיין עליו. שוב ראיתי להמל"מ ז"ל שכתב כן ופלפל בדבריו עיין עליו:

ד[עריכה]

ואח"כ חולק כל חלה וחלה באומד. הקשה המל"מ ז"ל דאיך הוליד רבינו דין זה דמילתא דאמר רחמנא מחציתה בבקר איך יחלוק באומד ואפשר שיוסיף או יגרע וכו' ע"כ. ואני הצעיר מצאתי בנוסח אחר כתב יד קדמון ואין שם תיבת מאומד ובהכי ניחא. ועל מ"ש מרן ז"ל עיין להרב לח"מ והמל"מ ז"ל ובמ"ש במנחת חינוך דנפק"ל מהסוגיא דפ' התכלת וכו' הקושי מבואר וכמ"ש הרב לח"מ והמל"מ ז"ל דההיך סוגיא לא איירי אלא בכהן גדול שמת ולא מינו אחר תחתיו וכו' ומה ענין מנחת חינוך לזה ואף שהמל"מ בתחילת לשונו הניחו בצ"ע בסוף דבריו ראה דברי הרב לח"מ ז"ל וגם הוא הביא סיוע לפסק של רבינו מהברייתא של תורת כהנים עיין עליו:

ה[עריכה]

ואח"כ נותנה בכלי שרת. מדקדוק הלשון משמע דעכשיו אחר הבלילה הוא שנותנה בכלי שרת ומרן ז"ל הקשה עליו הסוגיא דזבחים דף ט' אמר ר' יוחנן כיון דעשייתו בכלי הוא וכו' משמע להדיא דבלילה בכלי שרת הוא והניחו בצ"ע והלח"מ ז"ל הליץ בעד רבינו מדברי התוס' ז"ל עיין עליו אמנם המל"מ והרב ברכת הזבח ז"ל הקשו מכמה מקומות ודברי התוס' עצמן עיין עליהם. ולא מצאתי סיוע לדברי רבינו כי אם לומר דמדקי"ל מקמיצה ואילך מצות כהונה וכמ"ש פי"א דפסולי המוקדשין ש"מ דלא בעי כלי שרת אלא משם והלאה גם בסוטה דף י"ד תניא מביא אדם מנחה מתוך ביתו בקלתות של כסף ושל זהב ונותנה לתוך כלי שרת וכו' הרי היה נותנה בכלי חול ופסקו לקמן הל' י"ב אמנם בפירוש המשנה דכל המנחות וכו' פי' להדיא דבלילה בכלי שרת ואנחנו לא נדע עד יבא מורה צדק במהרה בימינו אמן:

ח[עריכה]

מנחת מאפה וכו'. עי' מ"ש מרן ז"ל ואיני יודע למה וכו' עיין להרב לח"מ ז"ל ובעיקר דברי רבינו עיין להמל"מ ז"ל:

יא[עריכה]

לא בלל וכו'. משנה דף י"ח לא יצק לא בלל לא פתת לא מלח לא הניף לא הגיש או שפתתן פתות מרובות כשרה ע"כ. ורבינו לא העתיק כאן אלא בלילה ופתיתה והגישה ומשיחה משום דהני אף אי לא עבוד כלל כשר משא"כ היציקה דאין הכוונה שלא יצק כלל אלא שלא יצק כהן אלא זר וכמ"ש בגמרא גבי המליחה בקרבן אינה מעכבת אבל בקומץ מעכבת וכן התנופה דאין טעון תנופה אלא מנחת חוטא ומנחת קנאות:

יב[עריכה]

סדר הבאת המנחה וכו'. מכאן ראיה למ"ש רבינו לעיל הל' ה' ו' ז' ח' דנותן המנחה בכלי תחילה ואח"כ נותנה בכלי שרת ועיין מ"ש שם. אך מ"ש רבינו כאן

ואם היתה מנחת הסלת וכו' קשה דבברייתא פ"ב דסוטה דף י"ד והוא לשון התוספתא ממש פ"ק דמנחות אין שם פרט זה אלא בכל המנחות סתם קאמר ואולי דכוונת רבינו במנחת הסולת שכתב לאפוקי מאפה וכמ"ש אח"כ ואם היתה מן המנחות הנאפות וכו' ומנחת הסלת שכתב כלל בה מנחת מחבת ומרחשת שסידר דינה לעיל הל' ו' ז' ובא להשמיענו דבמנחת מאפה אינו נותנה בכלי שרת עד אחר שפתתה כן נראה לענ"ד בכוונת רבינו:

יג[עריכה]

כיצד קומצין וכו' כדרך שקומץ כל האדם פושט אצבעותיו על פס ידו וכו'. בדפוס מגדל עוז כתוב פושט פס ידו. ובעיקר דינו של רבינו כבר עמד מהר"י קורקוס ז"ל ומרן ז"ל הליץ על רבינו דפסק כרב פפא דבתרא הוא עיין עליהם והדבר קשה מאד דאיך יחלוק ר"פ על שני ברייתות חדא ההיא דזו קמוצה וכו' ואידך מלא קומצו וכו' הא כיצד חופה ג' אצבעותיו על פס ידו וקומץ וכו' וזה ודאי אינו כדקמצי אינשי ותו דאם איתא אמאי לא פריך תלמודא עליה דר"פ מהברייתא כי היכי דפריך אביי לרבא אלמא דמשבשתא היא ותו דגם בחפינה אמר רב פפא פשיטא לי מלא חפניו כדחופני אינשי משמע דאינה מעבודות הקשות ואי רבינו פוסק כר"פ בקמיצה היה צריך לפסוק כמותו גם בחפינה ובפ"ד דעבודת יום הכיפורים פסק רבינו שזו היא עבודה קשה שבמקדש וכבר עמד בכל זה בספר עבודת ישראל ז"ל ובאמת דהוו מילי דמרפסן אגרי ובר"פ גופיה כנ"ל.

לכן נראה לענ"ד הקצרה דרב פפא אינו חולק על הברייתא דודאי דבר זה רחוק הוא לומר שס"ל דהוו משבשתות בלי ראיה ואדרבה הקשה מאחת מהם לרבא משמע דמתנו בי ר' חייא ור' אושעיא אלא דר"פ מפרש להו הכי דלעולם כדקמצי אינשי ולא הויא עבודה קשה ומ"ש זו קמיצה היה יכול לדחות רבא (דהק') [דה"ק] דעיקר הקומץ בקמיצה לאפוקי זרת דמצד קטנותו אינו נחשב וכלומר דמהקמיצה מתחיל הקומץ שאמרה תורה והיינו כדקמצי אינשי וזהו פירוש ר"פ אף שרבא לא תירץ כן וזה אינו מעלה ולא מוריד לסברת ר"פ ולפ"ז הוי ממש כאידך ברייתא דהא כיצד חופה ג' אצבעותיו על פס ידו וכו' משום דעיקר הקמיצה כדקמצי אינשי הכי היא וההיא ברייתא דמחבת ומרחשת דהוי עבודה קשה לר"פ פליגא אברייתא דזו קמיצה דלא חילקה במנחות כלל אלא כדקמצי אנשי ואתי שפיר שלא הקשה בגמ' על ר"פ מהשני ברייתות הנזכרות לעיל מינה אף דאביי ורבא לא הבינו כן והשתא זו היא כוונת רבינו שפסק כדברי ר"פ והיינו נמי כדברי הברייתא דחופה שלש אצבעותיו וידוע דרבינו אינו פוסק שהיא עבודה קשה כמ"ש בפירוש המשנה.

ומצאתי הון לי בדברי הרב קרית ספר ז"ל שכתב הא כיצד חופה ג' אצבעותיו על פס ידו וקומץ ומשו"ה אם קמץ בראשי אצבעותיו או מן הצדדים והקטיר הורצה משום דהוי ספק וכו' ע"כ הרי להדיא שגם הוא הבין בדברי רבינו דחופה בג' אצבעותיו והיינו נמי כדקמצי אנשי שהזכיר רבינו גם מצאתי ברייתא מפורשת כדברי ביומא ר"פ הוציאו לו דקתני אי בקומצו יכול אפילו בראשי אצבעותיו ת"ל מלא קומצו כדקמצי אנשי הא כיצד חופה שלש אצבעותיו על פס ידו וכו' הרי שהדבר מבואר שבח להשי"ת ומה שלא פסק רבינו כר"פ בההיא דחפינה הדבר מבואר משום דסתם מתני' ותוספתא ביומא דף מ"ט מורים דלאו היינו כדחפני אנשי וגם ר"פ לפי שיטתו כאן יצטרך לדחוק עצמו לפרשה לפי שיטתו מכל שכן דר"פ גופיה נראה דחזר בו מהא דחפינה כדאיתא התם דף י"ט שתי לשכות שהיו במקדש וכו' דכיון דהיו צריכין לימוד ודאי דעבודה קשה היא אך האמת עד לעצמו ואין לדיין וכו' ומשו"ה לא פסק כוותיה בחפינה ודו"ק.

ולמ"ש מרן ז"ל למה השמיט רבינו ההיא דממטה למעלה נ"ל דס"ל שהוא בכלל השנים שהזכיר אי נמי דלא הוה גריס לה תדע דבפי"א דפסולי המוקדשין הל' כ"ה הזכיר השני בעיות האחרות:

יד[עריכה]

אין קומץ וכו'. עיין מ"ש הרב לח"מ ז"ל ועיין מ"ש אני הצעיר בפ"ה דאיסורי מזבח:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון