מעשה רקח/מכירה/כה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png מכירה TriangleArrow-Left.png כה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק כה מהלכות מכירה

א[עריכה]

כיצד מכר את הבית לא מכר את היציע וכו'. כתב הרב כסף משנה ז"ל, דנראה מן ההלכות דהא דלא מכר את היציע דוקא כשהוא מבחוץ או בעוביו של כותל, אבל אם הוא בפנים בבית הרי הוא מכור ע"כ. ולזה נוטין דברי הרב המגיד ז"ל שכתב, כמו תא שעושין סביבות הבית מבחוץ וכו', ויש שעושין כן בתוך עביו של כותל ע"כ. ודברי רבינו שקולין שלא הזכיר אלא סביבות הבית סתם, וגם לא חילק אלא בשיעור המדה. ודע שהרב כנסת הגדולה חו"מ סי' רי"ד בהגהת הטור אות ד' הביא שם מהר"א די בוטון ז"ל, דלא אמרו מכר את הבית לא מכר את היציע אלא דוקא כשלא החזיק, אבל החזיק ג' שנים ובא בטענה מהני ליה חזקה ע"כ, והוא דבר פשוט הרבה דבחזקה דג' שנים ועמה טענה מהני לכל מילי לכו"ע, ונתבאר בדברי רבינו פרק י"א דטוען ונטען.

וכן העלייה שעל גבי הבית וכו. קשה קצת דמשמע דאם אינה עשויה כפרטים הללו אינה בכלל הבית, ובפרק ז' דנדרים תנן וחכמים אומרים עליה בכלל בית, ופסקה רבינו פ"ט דהלכות נדרים הל' ט"ו, אם לא שנאמר דרבינו לא נחית כאן אלא לבאר מה נקרא עליה דאם היא עשויה באופן אחר לא מקרי עליה, ובהכי ניחא קצת. אכן ראיתי להתוספות יו"ט ז"ל שתמה על ההיא שהביא הטור חו"מ סי' רי"ד שכתבו דאין עליה בכלל בית ותמה עליהם מהך מתניתין, ואני תמיה על תמיהתו ז"ל, דהרי מסוגיא דפרק בתרא דמנחות משמע בהיפך דעליה אינה בכלל בית, והר"ן ז"ל שם כתב כן להדיא דמההיא סוגיא אפשר דהלכה כר' מאיר דסבירא ליה דעליה אינה בכלל בית, מעתה אם היש אומרים שהביא הטור פסקו כר' מאיר מכח הסוגיא דמנחות אין כאן שום גמגום, וקרוב למה שכתבתי תחילה בדעת רבינו צריך לומר ג"כ לדעת הרמ"ה שהביא הטור שם, שאם היא עשויה על תקרת הבית ויש בה ד' אמות וגבוה עשרה אפילו אינה פתוחה אלא לתוך הבית אינה נמכרת עמו ע"כ, והרי כשהיא עשויה על תקרת הבית וכו', ודאי דנקראת עליה לענין נדרים מכל שכן שהיא פתוחה לתוך הבית.

ב[עריכה]

ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה וכו'. עיין מה שכתב הרב כסף משנה ז"ל, דטעמא דגג משום דכל היכא דלית ביה שיעור בית לא פלג רשותא לנפשיה ע"כ, ועוד נראה דאף בפחות מד' אמות תשמישו כעין בית למשטח ביה פירי ולישן בו כמו שנוהגים באלו הארצות, אכן ביש בו ד' אמות אז פלג רשותא לנפשיה.

ג[עריכה]

שכל המוכר בעין יפה מוכר וכו'. וכן פסק רבינו בפרק הקודם הל' י"ב ועיי"ש.

ד[עריכה]

שני בתים זה לפנים מזה מכר שניהם וכו'. הרב המגיד ז"ל הביא משם הרב אבן מיגש ז"ל, דדוקא כשהוא מקנה שני הבתים כאחד וכו', ע"כ. וכן דעת הטור ז"ל חו"מ סי' רי"ד, אמנם רבינו סתם הדברים ואפשר שהוא מודה לזה.

ה[עריכה]

המוכר את הבית מכר את התנור וכו'. קרוב לדברי רבינו כתב הטור חו"מ סי' רי"ד, ובשו"ע העתיק הרב בית יוסף כדברי הטור ז"ל, לא ידעתי למה לא העתיק דברי רבינו כדרכו ז"ל, ולענין השינויים שיש בין דברי רבינו להטור ז"ל עיין להרב ב"ח ז"ל. אכן מה שיש לדקדק בדברי רבינו למה לא ביאר במפתח שאפילו קבועה בדלת עצמה אינה מכורה, כמו שאיתא בגמרא, מה דלת דקביעא אף מפתח דקביע, ואולי דלא אמרו כן בודאות אלא דרך קושיא וכח הדוחה עדיף דהא כדאיתא והא כדאיתא, ומדחזינן למתניתין וברייתא דאמרו אבל לא את המפתח בסתמא להכי סתם רבינו ז"ל. וקשה קצת בדברי הרב כסף משנה שהזכיר הדבר בפשיטות כאילו ברי לן דרבינו סבירא ליה הכי, אכן האמת נראה דסבירא ליה לסתם תלמודא דמלתא דפשיטא היא, דכי קתני מתניתין מפתח היינו דקביעא דומיא דדלת, דאם לא תימא הכי ליפלוג וליתני בדידה כמו שכתב הרשב"ם ז"ל, ולא הוצרכו להזכירו בגמרא אלא מכתשת וכו' דמתניתין דלא כר' מאיר, מעתה רבינו שהביא דין המשנה מלתא דפשיטא היא דמפתח דומיא דדלת, וצדקו דברי הכ"מ ז"ל, אלא שהטור ז"ל רצה לבאר יותר.

ובזמן שאמר הוא וכל מה שבתוכו וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל, וסיפא דברייתא בין כך ובין כך לא מכר את הבור ולא את היציע ולא את הדות ע"כ. והטור ז"ל חו"מ סי' רי"ד הוסיף גג ומחילות, וכן פסק בשו"ע והרב בעל המפה הגיה, דיש אומרים דאם כתב לו כל מה שבתוכו הוי כאילו כתב לו ולא שיירית וכו' ע"כ. וכוונתם ז"ל בדמצר לו מצרים כמו שמשמע מדברי הסמ"ע ז"ל, ורבינו העתיק לשון המשנה לחוד, ולא ידענו מה היא כוונתו בכל זה.

ו[עריכה]

בין כך ובין כך לא מכר את המרחץ וכו'. כן הוא במשנה שם, והרב המגיד ז"ל חילק בין בית לחצר לענין בור ודות כאילו פשיטא ליה דרבינו סבירא ליה הכי, וכבר כתבתי שדברי רבינו סתומין ולא הזכיר אלא מה שנזכר במשנה, ועיין מה שכתבתי לעיל.

ז[עריכה]

המוכר את בית הבד מכר את האבן וכו'. אין דברי רבינו מכוונין ללשון המשנה ולא הברייתא כפי הגירסא שלפנינו, וגם הרב בית יוסף חו"מ סי' רט"ו תמה עליו במקצת, ובנוסחת הרי"ף והרא"ש ז"ל יתיישב קצת עיין להרב ב"ח ז"ל שם, ובהכרח צריך לומר שגירסתו לא היתה כגירסתינו, ומה שכתב רבינו אם היו כולם חוץ לחנויות וכו', זה נאמר שם אמתניתין דהמוכר את המרחץ וכו'.

ט[עריכה]

המוכר את המרחץ מכר את בית הנסרים וכו'. זה כדברי הברייתא שם ואתיא כמתניתין, אלא דבמתניתין קצרו וברייתא לא פליגא עלה.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון