מעשה רקח/מכירה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png מכירה TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ב מהלכות מכירה

א[עריכה]

ונקנה בכסף ובשטר או בחזקה. הני תלת דמנה רבינו לאו דווקא, דהא איכא חליפין דהיינו קנין סודר, ומשיכה, וכמו שכתב רבינו ריש פ"ה דהלכות עבדים עיי"ש, והכנסת הגדולה חו"מ סי' קצ"ו הביא מתשובת הגאונים סי' פ"ו, דהמוכר עבד או בהמה בהקפה לראובן, וראובן מכרו לשמעון, ולא קבע זמן לפרעון, או שקבע זמן והגיע הזמן ולא פרע, יכול המוכר לקחת העבד או הבהמה מיד שמעון ע"כ, ולא ידעתי טעם לדין זה, דמאיזה טעם יכול (ראובן) [המוכר] ליקח העבד או הבהמה מיד שמעון, בלי כסף ובלי מחיר, ועוד דמאי איכא בין עבד ובהמה לדברים אחרים, ושם ראיתי שסיים אבל אם הי' קרקע אין יכול ראובן ללקחה מיד הקונה משמעון וכו', ע"כ, ולא ידעתי מהו דהא עבד איתקש לקרקע, ואיך חילק ז"ל בין עבד לקרקע, ומדהשוה הרב ז"ל עבד ובהמה כי הדדי משמע דמחלק בין מטלטלין לקרקע, ותו דאפילו בהניח משכון על קניית הקרקע לא מהני ויכולין שניהם לחזור בהם, כדאיתא בבבא בתרא וכעת צ"ע, גם בכנסת הגדולה יו"ד סי' רס"ז בהגהת הטור אות ע"ו כתב בשם הר"ם מטראני חלק ב' סי' צ"ג, דמכרו בהקפה ואח"כ לא רצה ליתן הדמים יצא לחירות עיי"ש, ואין בידי הספר הזה, דלכאורה קשה, חדא דמכירה אינה מוציאה לחירות אא"כ מכרו לגוי, וכמו שכתב רבינו פ"ח דהלכות עבדים, ותו דזה נראה היפך תשובת הגאונים הנ"ל.

ב[עריכה]

ומה היא החזקה בקניין עבדים וכו'. מכאן דקדק הרב כסף משנה, דאכילת פירות כגון שתפר לו בגד דלא מהני היפך דברי הרב המגיד ז"ל שכתב דמהני, ובבית יוסף חו"מ סי' קצ"ו הביא דברי הרב המגיד ז"ל, ולא חלק עליו, אמנם בשו"ע שם פסק סתם דקנאו, וביורה דעה סי' רס"ז סעיף כ"ג לא הזכיר דין זה, אך הרמ"א ז"ל כתב שם, ודווקא אלו שהם שימוש לגופו, אבל עשה לו שאר מלאכה כגון שתפר בגדיו לא ע"כ, והדבר תמוה דמשמע שבא לבאר כוונת השו"ע. והרי בשו"ע בחו"מ סתם דקנאו, ועיין להש"ך שם.

או שהוליך כליו לבית המרחץ וכו'. כן לשון הטור ביו"ד סי' רס"ז, אמנם לשון הברייתא בקידושין כתוב או שהוליך כליו אחריו לבית המרחץ, וכן נראה מדברי הכסף משנה ז"ל, שכן צריך לגרוס בדברי רבינו.

ג[עריכה]

או שאמר לו רבו הראשון וכו'. נראה דהיינו דווקא בעבד גדול, אבל בעבד קטן דיבור זה מהני לקנותו, וכן משמע להסמ"ע ז"ל שהביאו בפשיטות עיי"ש.

ד[עריכה]

עבד קטן הרי הוא כבהמה וכו'. פסק כאיכא דאמרי בפ"ק דקידושין, ואפ"ה פסק כאבא שאול פרק ב' דזכיה ומתנה הל' י"ז, מפני שהוא גורס וכאבא שאול, כגירסת התוספות, וכן כתב הרב לח"מ משנה ז"ל וכן פסק ריש פ"ה דעבדים.

ה[עריכה]

הבהמה בין דקה בין גסה וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל, אבל במסירה לא דטפי עדיפא משיכה וכו' ע"כ, מדקדוק הלשון דטפי עדיפא, נראה דרצה לומר דגם מסירה מהני אלא דטפי עדיפא משיכה, ומה שכתב אבל במסירה לא הכוונה לכתחילה היכא דאפשר במשיכה, וכן נראה שהבין הרב כסף משנה ז"ל, שהרי ביאר דברי הרב המגיד ז"ל, שכן נראה שהוא דעת רבינו שכתב פרק ג', הספינה וכו', אלמא דמשיכה עדיפא ליה ממסירה ע"כ, ולכאורה קשה טובא, חדא, דרבינו לא הזכיר גבי בהמה מסירה כלל, ועוד דהרי מסקנת הבית יוסף בחו"מ סי' קצ"ז בשני מקומות שם, דמסירה לא מהניא בבהמה כלל.

ו[עריכה]

או שרכב עליה והלכה בו שקנה וכו'. פירוש בשדה, או בעיר אם הוא אדם חשוב, כמו שכתב לקמן הל' י'.

והוא שימשוך בפני הבעלים וכו'. על דרך שכתב רבינו לעיל פרק א' הל' ח', ועיין מה שכתבתי שם.

ז[עריכה]

כיון שמסר לו משכוכית וכו'. מבואר בפרק שור שנגח [את הפרה] דף נ"ב [ע"א], דמסירת המשכוכית הוי ליה כאמר ליה לך חזק וקני כל העדר, אבל לעולם דלא קנה עד שימשוך כולו, והבית יוסף חו"מ סי' קצ"ז הביא משם ההגהות, במי שמכר ספר חלוק לשנים ומסר לו חציו, דלא מהני הגבהת החצי השני שלא בפני המוכר, דלא דמי למשכוכית ומפתח ודלי של מים, דהנהו שייכי שפיר להבית והבור ועל ידיהם מוחזקין, משא"כ בחצי הספר דאין רגילין להחזיק בחציו השני ע"כ, וכתב עליו הכנסת הגדולה ז"ל, דנראה דסבירא ליה דע"י מסירת משכוכית ודלי ומפתח קנה הכל, וכן כתב שלטי הגבורים ע"כ, ולא ידעתי מהו, דמשמע שהבין בדברי ההגהות דקנה הכל להדיא ואין צריך לחזקה אחרת, וזה אינו, דבגמרא ובכל הפוסקים [מבואר ד]שלא בפני המוכר מהני, כיון שמסר לו המשכוכית, וכן הדין במסירת המפתח והדלי כמבואר שם, אבל לומר שקנה הכל סתמא נראה דהוי היפך הגמרא.

ח[עריכה]

האומר לחבירו משוך ותקנה וכו'. ראויין הדברים למי שאמרן, ואף שהראב"ד השיג עליו, מ"מ לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם לחלוק על רבינו, עיין להטור והב"י חו"מ סי' קצ"ו, והדרישה ופרישה וכנסת הגדולה והפרי חדש ז"ל.

ט[עריכה]

היתה עומדת באגם וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל, דהכוונה ברשות שאינה שלו ואינה קונה לו, והוא הדין לרשות הרבים, אלא דאורחא דמלתא נקט התם בגמרא וכו', ע"כ. והקשה עליו הרב כסף משנה ז"ל, דבגמרא משמע דדוקא בעומדת באגם, אבל בעומדת ברשות הרבים לא, ע"כ, האמת הוא דבהכותב דף פ"ו [ע"ב], מוכח בין ללישנא קמא בין לאיכא דאמרי דרשות הרבים אינו בכלל אגם בענין זה, אך לענ"ד הדבר מבואר, דהתם באותה סוגיא לא הוזכר מעכשיו כלל, ודברי רבינו במעכשיו הם, דהיינו מהסוגיא דהאשה שנפלו דף פ"ב [ע"א], דפריך מר' יוחנן אר' יוחנן, ומתרץ הא דאמר ליה מעכשיו וכו', ומוקים להא דאפילו עומדת באגם, בדאמר ליה מעכשיו, וכיון שכן רבינו שכתב שזה כמי שהקנה אותה מעכשיו וכו', משמע דבכל מקום שתהיה בתשלום הל' יום קנה, כיון שקנייתו היתה משעת המשיכה ותלויה בתנאי, וכיון שנתקיים התנאי הרי קנאה למפרע קנין גמור, אלא שיש לדקדק עוד בדברי הכ"מ ז"ל, שהזכיר תחילה דברי הר"ן ז"ל, ולמה לא הקשה עליו ג"כ קושיא זו, שהרי כתב שם להדיא וז"ל: וכן הא דרב נחמן אי במעכשיו הוא, אגם דנקט לאו דווקא דמאי שנא אגם אפילו עומדת ברשות הרבים ממש, או אפילו ברשות נותן קנה וכו', הרי שלא עוד שכתב אפי' עומדת ברה"ר, אלא שהוסיף שאפילו ברשות נותן, והטעם מבואר, דכיון דאמר ליה מעכשיו הרי היא קנויה לו מאותה העת בקיום התנאי, ודע ששם הביא הר"ן ז"ל דברי הרשב"א ז"ל, דנהי דרמי בר חמא ור' חסדא סברי, דהא דרב נחמן בדלא אמר ליה מעכשיו, אנן לא קיימא לן הכי, אלא כההיא דהאשה שנפלו, דמחלק בין אמר מעכשיו ללא וכו', ולדידי לא מחוור, משום דההיא דהאשה לאו מסקנא דגמ' הוא, אלא מדפרקינן דר' יוחנן אדר' יוחנן וכו', עיי"ש, ולדידי אני הצעיר נראה, דכל עוד דמצינו למעט המחלוקת טפי עדיף, וכיון דלר' יוחנן ע"כ לומר שהוא מחלק בין מעכשיו ללא, למה נאמר דרב נחמן פליג עליה, ורמי בר חמא ור' חסדא נמי לא אמרו להדיא דרב נחמן לא מחלק, אלא דמצדד הוא דמצדדי במלתיה, ואיך שיהיה דברי הרב המגיד ז"ל על דברי רבינו מוצדקין, ושוב ראיתי להרב כנסת הגדולה חו"מ בהגהת הב"י סוף סי' קצ"ז, שפלפל בדברי רבינו והרב המגיד ויישב דעתם וכוונתם, תנוח דעתו ז"ל, ושפתים ישק.

י[עריכה]

אם משך או הגביהה קנה וכו'. בטור חו"מ סי' קצ"ז, הוסיף, "או הנהיג", ורבינו לא הזכיר הנהגה מפני שבפרק זה כולו אינו מדבר אלא במשיכה והגבהה, אבל לענין דינא הוא הדין והוא הטעם, ומה שכתב אבל אם רכב עליה וכו', בשו"ע שם הגיה ברשות הרבים, והוא מגומגם הרבה עיין בסמ"ע ז"ל שם.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון