מעשה רקח/כלים/כג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ג[עריכה]
@04שנקרע}
. בדפוס מגדל עוז שנקרא ונוסחתינו עיקר:
ד[עריכה]
המחבר וכו'. עיין להמל"מ ז"ל שהאריך בדברי הר"ש והתוס' ז"ל ועיקר הדין פכ"ז דכלים:
ז[עריכה]
נטל חוט אחד מתחילתו וכו'. עיין מ"ש לקמן הל' ט':
ט[עריכה]
שלשה על שלשה וכו'. פכ"ז דכלים וכאן פסק רבינו כרבי יוסי וכן לקמן בדין סדין שעשאו (כאן חסר) ונתן טעם משום דטומאת בית הסתרים היא ואינה מטמאה כדאיתא בחולין דף ע"ב ודף ק"י עיי"ש אכן קשה טובא דא"כ היכי פסק לעיל הל' ז' אם נטל חוט אחד מתחילתו טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס ע"כ והרי זו סברת ת"ק דהיינו ר' מאיר דס"ל טומאת בית הסתרים טמא כדאיתא התם בגמרא והתוס' יו"ט ז"ל נתקשה בזה ותירץ דההיא דנטל חוט אחד וכו' היינו טעמא משום דאי אפשר לצמצם שלא יגע בעודו מושכו מן החתיכה כההיא דג' על ג' הבא מבגד גדול משא"כ בהא דגע"ג שנסרק דאינו נוגע כלל דאדרבה מסרק קורע ומושך זה לכאן וזה לכאן ע"כ ודבריו ז"ל נראין מהסוגיא דחולין דף ע"ב דקאמר עולא לא שנו אלא גע"ג (שנסרק) [שנחלק] אבל גע"ג הבאות מבגד גדול בשעת פרישתן מאביהן מקבלות טומאה ובפ"ג דכריתות דף ט"ו אמר רב יוסף בניתזין בכל כחו דליכא נגיעה בשעת פרישה עיי"ש זו נראית כוונת התוס' יו"ט ז"ל ונראין הדברים שהרי ההיא דנטל חוט אחד היא משנה סתמית דמשמע דכו"ע מודים בה מוכרח שיש לחלק בינה להנהו דפליג בהו ר' יוסי ודלא כפי' הר"ש והרע"ב ז"ל שם אלא שלא ידעתי למה הוצרך רבינו הקדוש לכפול הדברים ברפ"כ ובפכ"ז עיי"ש שוב ראיתי להתוס' בזבחים דף צ"ד ע"ב ד"ה לא שנו וכו' שכתבו דבטלית ובגד שהם כלי בנקרעו כיון דאזיל שם כלי מנייהו טהרו לגמרי משא"כ בחתיכת בגד בעלמא דאין שם כלי עליו לא טהר ממגע מדרס אע"פ שטהר מן המדרס וכו' עיי"ש ה"נ אפשר לפרש כאן דבנטל חוט אחד מן הארוג וכו' היינו טעמא דעדיין אין שם כלי עליו וכו':
יא[עריכה]
טלית שהיא מדרס וכו' אע"פ שעדיין נשתייר בה כדי מעפורת וכו'. זהו כלישנא בתרא דרב הונא משום רבי ישמעאל בר יוסי בחולין דף קכ"ד ואיכא התם לישנא קמא דרב הונא משום ר"ש בר יוסי דקתני לא שנו אלא שייר בה כדי מעפורת אבל שייר בה כדי מעפורת חיבור. אך קשה דבזבחים דף צ"ד משמע דהלכתא כלישנא קמא שהרי פריך מינה אאוקמתא דבעי שישייר כדי מעפורת משום בגד ומשום דכדי מעפורת לא הוי חיבור אלא מדרבנן ורבינו פסק כההיא בפ"ח דמעשה הקרבנות הל' י"ט שכתב בגד (שניתן) [שניתז] עליו דם חטאת חוץ לעזרה קורעו ומכבסו בפנים וצריך להניח בו שלם כדי מעפורת לפי שנאמר בגד ואע"פ שהוא טמא מדבריהם וכו' ע"כ וזה הוי היפך מ"ש כאן. וראיתי להרב לח"מ ז"ל שם שנדחק דרבינו מפרש דלישנא קמא קאי אעיקר מתני' ולא אדברי רב נחמן אמר רבה בר אבוה דמפרשה בטבולת יום וכו' ולישנא בתרא קאי עליה דס"ל דאיירי בטבולת יום דוקא וכו' עיי"ש. ואחרי המחילה הראויה דוחק גדול הוא וכמו שהעיד הוא ז"ל עליו חדא דדברי ר"נ נראין מוסכמין בתלמוד שהרי רב יוסף הליץ בעדו לקושיית רבא ולא השיב לו ועוד הקשה מההיא דהמפשיט בבהמה והמפשיט בשרצין ותירצו על נכון ועלייהו קיימי דברי רב הונא וכו' ועוד כיון דתרי לישני סתמא מיתנו מנ"ל לחלק בהו ואדרבה הך לישנא קמא אית לן לפרושי אדסמיך ליה ולא לומר בהיפך לכך נראה יותר דרבינו גבי טומאת טבולת יום נמשך אחר טעם ר"נ דמגו דלא חס עלה ואטבלה לא חייס עלה וקרע לה כולה (דהכי נראה דגריס רבינו) וכיון שהוא עתיד לחתכה הרי היא כחתוכה כולה דכל העומד לחתוך כחתוך דמי ולכך אפילו שייר כדי מעפורת לית לן בה משא"כ גבי דם חטאת דאינו עתיד לחתכה דהרי אבגד קפיד רחמנא לכך הוצרך רבינו לטעם דאף דכדי מעפורת הו"ל טומאה מדבריהם כיון דבעינן בגד לית לן בה ובהכי עלו דברי רבינו כהוגן לענ"ד. שוב ראיתי להמל"מ ז"ל שהאריך הרבה בזה עיין עליו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |