מעשה רקח/כלאים/ז

מעשה רקח ‏ כלאים ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק ז מהלכות כלאים

ב

וכמה יהיה בכל שורה ג' גפנים או יותר. אף דבמתניתין תנן הנוטע שורה של חמש גפנים וכו' כבר הכריח מרן דג' הוי שורה ולפי זה מאי דנקט במתני' חמש משום בית שמאי נקט לה:

וכן אם היה ביניהן וכו'. מבואר הדבר דאשתי שורות לחוד קאי שכתב לעיל היו שתי שורות וכו' וכן מוכח ממ"ש אח"כ היו שלשה שורות וכו' מכלל דעד השתא בשתי שורות איירי וכיון שכן נראה שהוציאו מהמשנה פ"ה דקתני כרם שהוא נטוע על פחות פחות מארבע אמות ר' שמעון אומר אינו כרם וחכמים אומרים כרם רואין את האמצעיות כאילו אינן וס"ל לרבינו דמחלוקתן ביותר משתי שורות דבהכי שייך לומר רואין וכו' ודייק נמי דקתני על פחות פחות וכו' דקאי אכל שורה ושורה אבל בשתי שורות לחוד מודו חכמים לר"ש דאינו כרם דהא ליכא רואין וזה מדוייק בדברי רבינו שכאן פסק בשתי שורות דאינו כרם ושוב כתב דאם היו ג' שורות רואין וכו' והן הן דברי חכמים דר"ש וכן פירש בפירוש המשנה דאין הלכה כר"ש ומעין זה כתב התוס' יו"ט אלא שהוסיף לפרש בתיבת רואין אי קאי אחכמים או לא. ולענ"ד אין צריך לזה שהדברים הן פשוטים גם הרמ"ז ז"ל חלק עליו עיין עליו ואיך שיהיה מרן ז"ל נדחק בדבר וכמעט שהניח דברי רבינו בצ"ע מפני שנמשך אחר הירושלמי וכו' וכתב שגירסא אחרת היתה לו לרבינו בירושלמי ולענ"ד אין צריך לזה והירושלמי יתפרש בכמה פנים ומה גם שנחלקו בדבר רבי חנניא ורבי מנא עיי"ש:

ד

לפיכך הנוטע וכו'. בנוסח אחר כ"י כתוב מתחילה ועד סוף ועיקר הדין משנה סוף פ"ד כר' מאיר ור' שמעון ומ"ש מרן ז"ל ומ"מ צ"ע מנין לנו לחלק בדבר ע"כ אפשר דנפקא ליה מההיא דרבי זעירא בירושלמי דקאמר תוכו ח' חוצה לו י"ו וכו' כלומר דין י"ו וכ"כ התוס' יו"ט ז"ל אמנם הרמ"ז ז"ל חלק עליו עיי"ש אף שאינו מוכרח ועיין בספר בית דוד נר"ו:

ו

נטע שורה אחת בארץ וכו'. דברי ר' אליעזר בפ"ו ובפירוש המשנה כתב רבינו והלכה כרבי אליעזר בן יעקב ואין הלכה כר"א ע"כ ומזה קצת קשה לדברי מרן ז"ל שכתב דאין עליו חולק דכיון דבפירוש המשנה כתב דאין הלכה כמותו לא הו"ל למימר דאין עליו חולק אכן י"ל דכלפי פסקו כאן הוא שכתב כן:

ז

הנוטע חמש גפנים וכו'. בס' כתב יד קדמון מצאתי כתוב וז"ל מלשון הר"ם שמענו שהאחת יוצאה זנב הוא שהזנב יהיה כנגד אמצע שני גפנים משורה שניה כזה ספר הבתים ע"כ ועיין עוד להתוס' יו"ט ז"ל פ"ד משנה י':

טז

אם היה העומד כפרוץ וכו'. בס' כתב יד קדמון מצאתי כתוב וז"ל מלשון הר"ם שמענו שאם פרוץ כעומד אף כנגד הפרוץ מותר ע"כ מס' הבתים עכ"ל ועיין עוד להתוס' יו"ט ז"ל פ"ד משנה ד':

יז

מחיצת הכרם שנפרצה וכו'. בריש ב"ב ובב"ק דף ק' מחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור חזרה ונפרצה אומרים לו גדור נתייאש ממנה הרי זה קדש ופירשו התוס' דמדלא קתני חייב לגדור משמע דאינו חייב אא"כ התרו בו ולכך כשנפרצה פעם שניה צריך לחזור ולהתרות בו שאינו סבור שחייב לגדור כל שעה אכן בפעם שלישית יש להסתפק ור"ת פירש פי' לענין התוספת וכו' ושם הביאו התוס' דיש גורסין דתנן והכריחו ז"ל דאינה משנה עיי"ש ואני הצעיר מצאתיה מבוארת בתוספתא ריש פ"ג עיי"ש:

יח

בית שחציו מקורה וכו'. עירובין דף צ"ג. ומ"ש בספרי רבינו

ואם השוה וכו' בנוסח אחר כתב יד לפיכך אם השוה וכו':

יט

מותר לזרוע בגדולה. שם דף צ"ב ולדעת רש"י כפי מה שהבינו התוס' דוקא זרעים הוא דשרי אבל לוף וקנבוס דאיסורן מן התורה כמ"ש רבינו הל' ג' לא ודעת התוס' אינו כן ורבינו העתיק הדברים כדרכו הטוב:

כג

הבית שבכרם וכו' עד ד' טפחים. בנוסח אחר כתב יד עד ד"ט נמחק אמנם בירושלמי הוזכר לשון זה ובעיקר הדין קצת קשה לפי' רבינו דמפרש זה הירושלמי דקאי אבית דקתני מתני' איך יקרא בשם בית ואין בו אלא מג' טפחים עד ד' ועוד דהיינו שומירה שבכרם שכבר נשנית במשנה והזכירה רבינו לעיל ואולי י"ל דבית זה אינו עשוי לדירה אלא לשמור בו כלי הכרם ולכך לא קפדינן אגובה דאין עשוי לגובה משא"כ השומירה דעשויה לעמוד הצופה עליה כדי לשמור כל הכרם לכך צריכה להיות גבוה וכו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---