מעשה רקח/יובל/יא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
א[עריכה]
ואם מכר לצמיתות שניהם עוברים בל"ת וכו'. ואין שם מלקות כיון דלא אהנו מעשיו וכן נראה ממ"ש פ"ו דבכורות הל' ה' ומזה תמה המל"מ ז"ל על החינוך ז"ל שכתב דלוקין עיי"ש אך לא ידעתי למה לא הקשה כן גם לדברי הרמב"ן ז"ל שהזכיר שם בלאוין רכ"ז שנראה מדבריו שכן הבין גם בדברי רבינו דלקי ומטי לה מהסוגיא דפ"ק דתמורה דאמר הכי רבא להדיא וכבר עמדו בסוד דברי רבינו הרב לח"מ והמפ' ז"ל ובפ"ו דבכורות יתבאר עוד בע"ה:
ב[עריכה]
והמוכר שדהו לס' שנה וכו'. בב"מ דף ע"ט מימרא דרב חסדא אמר רב וכפי' רבינו ואף דגם גבי שמיטה הדין כן כמ"ש פ"ט הל' ט' ושמיטה ויובל שוין מ"מ בהא אצטריכו קראי משום דזה במכר וזה בהלואה והרמב"ן ז"ל בס' המצות (עשין) [לאוין] רכ"ז כתב בשם רבינו שמתנין ביובל על מנת שלא תחזירנו ביובל כדרך שאמרו בשביעית עיי"ש והרב מגילת אסתר ז"ל כתב עליו שלא מצא כן בדברי רבינו ושהוא דבר בלתי אפשרי שהרי קא עבר אלאו דלא תמכר לצמיתות וכמ"ש בהל' א' ושנראה לו שהוא טעות סופר עיי"ש אכן נראה שכוונת הרמב"ן ממה שכתב רבינו שאין חוזר ביובל אלא דבר הנמכר בסתם דמשמע הא במפרש מועיל וזו נראית כוונתו בלי ספק או שגירסא אחרת היתה לו בדברי רבינו אלא שאני הצעיר תמהתי ע"ז שכתב הרמב"ן ז"ל כדרך שאמרו בשביעית דנראה דר"ל שאם התנה בשביעית ע"מ שלא תשמטיני שביעית מועיל ואיך אפשר זה והלא מתנה על מ"ש בתורה וכבר פסקו רבינו פ"ט הל' י' שאם התנה כן אינו מועיל ושביעית משמטת ואולי דכוונת הרמב"ן לתנאי המועיל ע"פ מ"ש רבינו שם עיין עליו שוב ראיתי להכנסת הגדולה ז"ל בנימוקיו שכתב בשם הרדב"ז ז"ל שאם התנה שלא תצא שדה זו ביובל תנאו בטל ואם אמר ולא תצא ביובל זה אינו עובר ע"כ ואפשר שלזה נתכוון הרמב"ן זלה"ה:
ג[עריכה]
לא ימכור אדם וכו'. תורת כהנים ושם דרשו עוד מאחוזתו ולא כל אחוזתו ורבינו לא הזכירה ואולי שסמך על מ"ש שלא הותר אלא מזונות סתמא דמילתא שאינו מוכר כל שדותיו בבת אחת למזונות מכל שכן דנראה דאין זה אלא עצה טובה דדרכיה דרכי נועם:
יג[עריכה]
חוזרת לבעלים ביובל. בנוסח אחר כתב יד קדמון מסיים שנאמר ושב לאחוזתו ולא לאילנות (והוא בהל' י"ד) ובספרי רבינו נמחק:
כ[עריכה]
האחים שחלקו וכו'. מימרא דר' יוחנן בכמה מקומות בש"ס וידוע שהתוס' ז"ל הקשו דאנן קי"ל כריש לקיש דקנין פירות לאו (לקנין) [כקנין] הגוף דמי א"כ איך מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש בהבאת הבכורים דלא משכחת דמייתי בכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון כדאיתא בגיטין דף מ"ח ותירצו ז"ל שני תירוצים ואין גם אחד שעולה לפסקיו של רבינו ובשו"ת לחם רב סי' ע"ו ראיתי שהניחה בצ"ע אמנם בלח"מ שלו סוף הלכות זכיה ומתנה תירץ דרבינו פוסק כרבא דאמר קרא ומתניתין מסייע ליה לר"ל וכו' ואפ"ה ס"ל ההיא דאחים שחלקו כדאיתא בפ"ב דקידושין משום דמסתמא כל אחד מהם מוחל לגבי חבירו כדי לקיים מצות הבאת בכורים וכו' עיי"ש וכן תירץ בס' משא מלך שער ב' משפט י"ז ושבח להשי"ת שכיוונתי לדעת גדולים ובשו"ת זרע אברהם ח"ד סי' כ"ז דף קי"ג תירץ באופן אחר עיין עליו ושאר דברי רבינו ביארם מרן הקדוש ז"ל:
כא[עריכה]
אבל היורש את אשתו וכו'. ונתבאר בדברי רבינו פי"ב מהל' אישות. ומ"ש
אע"פ שירושת הבעל מדבריהם וכו' כ"כ בפ"ו דהלכות נחלות הל' ח' ועיין מ"ש מרן ז"ל שם (בכ"א) [בפ"א] ועיין עוד בפכ"ב וכ"ג מהלכות אישות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |