מעשה רקח/יבום וחליצה/ח
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם מעשה רקח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מי שקדש אחת משתי אחיות ואין ידוע איזו מהן קדש. מדכתב ז"ל ואין ידוע משמע דמעולם לא נודע איזו משניהן קדש ובמתניתין קתני ואינו יודע דמשמע קצת דר"ל שעכשיו אינו יודע אבל מקודם היה יודע וכן דייקו בגמרא אך אינו מוכרח וכמ"ש התוס' שם ורבינו שפוסק כאביי דקדושין שלא נמסרו לביאה הוו קדושין העתיק ואין ידוע כלומר שמעולם לא נודע ואפ"ה הוו קדושין וכ"פ הרי"ף ז"ל והנ"י כתב דמדלא קתני ברישא דמתני' מת ולו אח אחד וכו' חלץ לאחת מהן וכנס לחברתה לא יוציא כדקתני בסיפא קדמו וכנסו אין מוציאין מידן משמע דאפילו בדיעבד יוציא משום דילמא כנס אחות זקוקתו וכו' ע"כ משמע מדבריו דאם כנס תחילה לאחת ואח"כ חלץ להאחרת אין מוציאין ואין כן דעת הפוסקים ז"ל שלא חילקו בדבר אלא בכל גווני מוציאין מידן משום אחות זקוקתו ואפשר להסכים דעת הנ"י ז"ל לדעתן ולומר דנקט חלץ ואח"כ כנס דהוי רבותא דהוה אמינא דכיון שדינו לחלוץ וכן עשה שחלץ תחילה אף אם אח"כ כנס האחרת אין מוציאין אותה מידו דדילמא זאת היא זקוקתו האמיתית ואפ"ה אנו אומרין דיוציא מכ"ש בכנס תחילה שתכף עשה איסור דדילמא אחות זקוקתו היא דודאי יוציא. ותדע שהדיוק שדייק ז"ל מדלא תני ברישא קדם וכנס או חלץ וכו' כדקתני בסיפא הוא דיוק קיים. גם לפי האמת דמשמע דברישא בכל גווני מוציאין מידו והרב"ח ז"ל לא הבין כן והנלע"ד כתבתי:
ב[עריכה]
ובספק חלוצה לא גזרו. פי' בדיעבד דוקא אבל לכתחילה אף בספק גזרו וכ"כ ז"ל ופשוט:
ז[עריכה]
היה בן לראשון וכו'. לשון המשנה היו לו אחים מן הראשון ואחים מן השני והר"עב כתב וכגון שאין שם אח אלא הוא וכן פי' רש"י והתוס' ז"ל כתבו היו לו אחים פי' ומתו כולן ולא נשאר כ"א הוא לבדו ע"כ. והקשה התי"ט ז"ל דכפ"ז מה ששנאה המשנה אחים בתרא צ"ע עכ"ל. ולעד"ן התירוץ מבואר דאגב ששנה ברישא דהך מתני' היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני תני נמי הכא אחים מן השני וכ"מ בס' הון עשיר ז"ל ובית דוד נר"ו ובס' קול הרמ"ז הביא סמוכות מהפסוק אחי אשכול ואחי ענר וכו' ע"ש:
ט[עריכה]
מי שהלך בעלה וכו'. כתב ה"ה ז"ל מכלל דלדידן דקי"ל דחליצה פסולה אינה פוטרת צרתה אין חליצתה של זו אפי' נחלצה משני אחים פוטרת צרתה וכו' ע"כ. וקשה דהוא עצמו כתב בהפך לעיל פ' ו' דין י"ג וז"ל מסקנא דגמרא שהיא חולצת ולא מתייבמת וצרתה או חולצת או מתייבמת פירושו דהיא נפטרת בחליצתה או בביאתה וצרתה נפטרת בחליצתה של זו אבל לא בביאתה וכו' ע"כ הרי דהתם נמי הו"ל חליצה פסולה ונפטרה הצרה בחליצתה של זו ואין לומר דהתם איסורא דאורייתא דעבר אלאו דלא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה וכו' וכיון דקדושין תופסין בחייבי לאוין אין כאן חליצה פסולה כלל ולכך פוטרת צרתה משא"כ הכא דאין איסורה אלא מדרבנן שהרי לא נשאת אלא ע"פי ב"ד ואנוסה היא כמ"ש רש"י ז"ל שם ואלמוה רבנן למלתייהו דליהוי חליצה פסולה לענין הצרה שלא תפטור אותה זה אינו סברא כלל כמבואר. ומעין קושיא זו הקשה מרן ז"ל על ה"ה שם דאיך כתב דבחליצתה האסורה נפטרה צרתה הרי בפ' ז' דין יו"ד כתב רבינו דחייבי לאוין או עשה או שניה אם נחלצה אינה נפטרת הצרה והניחה בצ"ע ע"ע ושם ג"כ נראה מדברי ה"ה גופיה דאין שום חילוק בדבר בין נאסרה מתחילה לנאסרה אח"כ דבכולן אין חליצתה פוטרת הצרה ומקום היה לידחק בכל זה אך לעד"ן כעת שצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |