מעשה רקח/טומאת צרעת/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png טומאת צרעת TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ג מהלכות טומאת צרעת

ב[עריכה]

המחיה מטמאה וכו'. מרן ז"ל ציין פרק ד' דנגעים שהמחיה מטמאה בכל מראה ע"כ אך מ"ש רבינו

והוא שלא יהיה הלובן מד' מראות לא ידענו מנין לו ונראה דאם הוא מד' מראות לא יהיה נידון משום מחיה דתיפוק ליה משום שאת ובהרת וכו' כמ"ש ריש פ"א והמבי"ט ז"ל בקרית ספר השמיט חילוק זה:

ה[עריכה]

הרי זה כמות שהיתה ואין כאן סימן טומאה. דקדק ז"ל לכתוב דאין כאן סימן טומאה ולא כתב ה"ז טהורה מפני שצריך עכ"פ הסגר וכמ"ש מרן ז"ל אמנם בפירוש המשנה כתב רבינו לשון טהרה כדברי חכמים והוי כלישנא דרישא דקתני בנתמעטה הבהרת טהורה וקצת משמע כן מלשון התוספתא שהביא הר"ש ז"ל:

ח[עריכה]

ואלו הן ראשי איברים וכו'. לשון המשנה כ"ד איברים באדם וכו'. ובמניינם הם כ"ו ולכאורה היה נראה לענ"ד דהשני דדים שבאשה אינם בכלל הכ"ד לענין המנין שהרי אינם שוים באיש עד שראיתי לרבינו בפירוש המשנה שכתב דראשי אזנים אינם נמנים אלא לאחד וכן ראשי הדדים עיי"ש ומ"מ לא ידעתי למה לא הזכיר בחיבורו המנין כלשון המשנה:

ט[עריכה]

וכל ראשי איברים אלו וכו'. תוספתא הביאה הר"ש ז"ל עיין עליו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון