מעשה רקח/טומאת צרעת/א
| הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם מעשה רקח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
לובן עד ביותר. נראה דצ"ל עז ביותר שהוא כשלג וכתב המבי"ט ז"ל בקרית ספר והא דכתיב הנותן שלג כצמר אורחיה דקרא למתלי שאינו מצוי במצוי ע"כ והם דברי התוספות בפרק קמא דשבועות דף ו' ע"ב ד"ה ואין אחרת וכו' אך קשה דהתרגום תרגם דיהב תלגא חיוור היך עמר הרי שתרגם הפסוק כפשוטו לענין לבנונית:
ג[עריכה]
שכל כהן שאינו מכיר וכו'. נראה דלאו דוקא כהן דה"ה ישראל הבקי שאומר לו לכהן אמור טמא והוא אומר והוסיפו התוס' ז"ל בפ"ק דשבועות דאפילו דמסברא ליה וסבר סגי וא"ת ומה לנו לזה הישראל הואיל ויש שם ישראל אחר המסבירו וי"ל כגון שהמסביר עיניו כהות ואינו יכול לראות ע"כ ורבינו לקמן פ"ט הל' ב' כתב בסתם עיין עליו ועיין למרן ז"ל שם:
ד[עריכה]
והוא הדין השאת והספחת וכו'. איני יודע מה מלמדנו שהרי כבר הקדים היה במראה הלובן מד' מראות אלו וכו' ומהמשל שהזכיר רבינו נראה להדיא דפסק כר"ע שכך אמרו שם בשבועות ע"פ מ"ש מרן ז"ל לעיל:
ה[עריכה]
כל מראות האלה וכו'. כתב מרן ז"ל מדתני מתני' ד' מראות מצטרפין אחר המראות פשוטות ומראות פתוכות משמע דאכולהו קאי ע"כ. ועוד נראה להכריח משאלת יהושע בנו של ר' עקיבא מר"ע מפני מה אמרו מראות נגעים שתים שהן ארבעה וכו' ולא אשכח תירוצא אלא בכהן שיהא בקי בהן וכו' ואם איתא לימא דנפק"מ לפתוך דאין מצטרפין:
ו[עריכה]
כל מראה צרעת וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל וכן נראה דעת אנקלוס שתרגום שאת עמקא ע"כ. לא ידעתי כוונתו דבא להוכיח דשאת הוא גבוה והביא התרגום שמתרגם עמקא שהוא היפך המבוקש, גם מ"ש בדעת רבינו דגבוה לאו למימרא שהוא גבוה ממש אלא שהוא גבוה יותר מבהרת וכו' ובזה עלה ארוכה למ"ש רש"י בפי' התורה ומראה אין עמוק מן העור, לא ידעתי פירושו דוק ותשכח ע"כ דרך נכון הוא אי הוו קיימי דברי רש"י אשאת, אמנם בפסוק אמר ואם בהרת לבנה היא בעור בשרו ועמוק אין מראה מן העור, ועלה קאי רש"י דאיך אפשר למראה לובן שלא יראה עמוק והרא"ם ז"ל הביא משם הרמב"ן ז"ל מכח שער שחור ודחה דבריו עיי"ש:
ז[עריכה]
כגריס הקלקי שהוא מרובע. פשט הלשון משמע דאברייתא קאמר וזהו דבר שאינו בנמצא בבריאת צמח האדמה ובפירוש המשנה כתב רבינו שהוא גדול וכן פירש הר"ש והרע"ב ז"ל וצ"ל דמ"ש שהוא מרובע קאי על השיעור ששיערו חכמים ז"ל ולא על בריאת הגריס. שוב ראיתי לרבינו בפירוש המשנה סוף פרק ה' דמעשר שפי' והן הפולין מין אחד שהגרגרין שלו גדולין ומרובעין וכו' וכן פי' הרע"ב ז"ל שם והתוס' יו"ט ז"ל ריש פ"ו דנגעים כתב דבנא"י נוטה לריבוע ע"כ והוא מיושב יותר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |