מעשה רקח/טומאת מת/יג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כיצד אחד חור וכו'. לענין מביא וחוצץ אין חילוק בין נעשה בידי אדם לנעשה מאליו אך לענין מכניס ומוציא הטומאה יש חילוק כמ"ש רבינו בפרק הבא עיי"ש:
ג[עריכה]
וכן כלי אבנים גללים. צ"ל כלי גללים. ומ"ש
והעוף ששכן בפירוש המשנה כתב רבינו שיהיה קשור על הכותל או על אילן וכו' אכן קשה קצת דלקמן הל' ה' כתב והעוף הפורח וקשיא דיוקא אדיוקא לכן נראה יותר כפשוטו שהוא יושב ושוכן:
וכן הסככות והפרעות. כבר הזכירם לעיל הל' ב' וכבר ידוע דטומאה דסככות ופרעות אינן אלא מדבריהם:
ד[עריכה]
ואלו מביאין ולא חוצצין. עיין מ"ש מרן ז"ל פ"ו דאהלות אדם וכלים עושים אהלים לטמא אבל לא לטהר ע"כ ובהגהות מהרמ"ע ז"ל כתב יד מצאתי כתוב וז"ל ובפ"ח שם אלו מביאין ולא חוצצין השדה והתיבה והמגדל עיי"ש ע"כ והאמת הוא שמשנה זו שהזכיר מרן ז"ל כבר ביארה רבינו ברפי"ב:
ה[עריכה]
והדולג ממקום למקום והקופץ ממקום למקום. דולג הוא שיהא רגלו אחד קיים בארץ וידלג בשני וקופץ הוא שיסיר שני רגליו יחד מהארץ ויקפוץ למקום אחר וכ"כ רבינו בפירוש המשנה ולפ"ז יתכן בין באדם בין בשאר בע"ח ואתי שפיר דלא נקט אלא עוף הפורח ועיין מ"ש לעיל גבי עוף ששכן ועיין להתוס' יו"ט ז"ל:
ח[עריכה]
אלו חוצצין ולא מביאין מסכת פרוסה. בפירוש המשנה כתב רבינו שהיא מחצלת הפשוטה והר"ש והרע"ב ז"ל פירשו שהוא הבגד קודם שיארג וחוטי השתי נקראו כן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |