מעשה רקח/טומאת מת/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png טומאת מת TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ז מהלכות טומאת מת

א[עריכה]

בית סתום וכו' וסתמו. בגירסת מרן ז"ל אין שם וסתמו ונראה שיש להגיהו ועיקר הדין בב"ב דף י"ב ופי' רש"י ז"ל פרץ את פצימיו הרי הוא כקבר וחכמים טמאו את סביבות הקבר ד' אמות כדי שלא יקרבו עושה טהרות וכו' ע"כ ורבינו לא טמא אלא הנוגע נראה דפליג אפי' רש"י ז"ל וכן הבין הרלב"ח ז"ל בתשובה ס' קמ"ב עיי"ש אמנם ממה שדימהו רבינו לקבר שהרי סיים מפני שהוא כקבר סתום נראה דכי היכי דקבר מטמא גם בד' אמות ה"נ בית זה אך לא ראיתי לרבינו לקמן הל' ד' שהזכיר הד' אמות לכן נראה שדברי הרלב"ח ז"ל עיקר:

ב[עריכה]

המת בתוך הבית וכו'. משנה פ"ז דאהלות והתוס' יו"ט ז"ל תמה על הטור יו"ד סימן שע"א והרא"ש והאחרונים ז"ל שהשמיטו הא דחשב להוציאו עיי"ש והאמת הוא דא"א לומר בו דהוי דלא כהלכתא משום דאין כאן אלא מחשבה ולא מבטל תורת הטומאה דהא כיון דאפלגו בה ב"ש וב"ה מוכרח דהלכה כב"ה לכן נראה דהשמיטוהו ז"ל משום דהוי מילתא דלא שכיחא שימות המת ויהיו כל פתחי הבית סגורים באין יוצא ואין בא ואין זה פלא דכמה וכמה דינים השמיטו ז"ל משום דלא שכיחי ולא נחית להזכיר אלא דבר דשכיח ויש בו חידוש כמ"ש הרב ב"י שם ד"ה ארובה שבין בית לעליה וכעין מה שהעיד התוס' יו"ט בעצמו בלחם חמודות דף קי"ח ע"ד שהאחרונים השמיטו כמה דינים מפני שהכהנים זריזים הם מליטמאת עיי"ש.

ומ"ש בספרי רבינו

כולן אסורות טעות סופר הוא וצ"ל כולן טהורות וכן הוא בדפוס מגדל עוז:

היה לבית פתח אחד לצפון וכו'. משמע דאם שניהם מרוח אחד אף שמיחו קרוביו לא טהר ולא ידעתי למה דהא סוף טומאה לצאת באותו פתח דוקא ושאר הפתחים דין הוא שיטהרו אפי' שניהם מרוח אחד כיון שהטומאה יוצאת מפתח האחר ופתח קטן בתוך פתח גדול יוכיח:

ו[עריכה]

בית שמלאו עפר או צרורות ה"ז בטל אצל הבית. בדפוס מגדל עוז כתוב ה"ז בטל הבית. וכתב מרן ז"ל גם זה שם ע"כ והדבר תמוה איך לא הזכיר הסוגיא דעירובין דף כ"ח דמוכח מינה דבעינן שיבטל העפר ובמתני' תנן וביטלו והכי מוכח נמי בסוכה דף ד' ורבינו לא הזכיר ביטול וכבר עמד בקושיא זו על רבינו התוס' יו"ט ז"ל והניחה בצ"ע ועוד יש להקשות דלא עוד דהוו דברי רבינו היפך הסוגייאות הנ"ל אלא גם רבינו סותר דברי עצמו שהרי בפ"ג דהלכות עירובין הל' י"ב פסק גבי חריץ דאם מיעטו בעפר או צרורות מערבין אחד שסתם עפר או צרורות בחריץ מבטלין הם וזה כמסקנא דרב אשי שם גם בפ"ד דסוכה הל' י"ג פסק דאם מיעטה בעפר סתם אינו מיעוט עד שיבטל גם בדברי רבינו שבפירוש המשנה איכא למידק כי הא שהרי כתב ביטלו ר"ל ביטול דין הבית וכו' שדין האהל כבר בטל להיות בית נהרס וכו' ע"כ למדנו מדבריו שגירסתו במשנה ביטלו ולא בטלו ומפרש דקאי אבית לא אעפר וכיון שכן קשה כנ"ל אכן נראה דרבינו ס"ל דההיך דעירובין ברייתא ולא הויא הך משנה דאהלות ועם כי התוס' והר"ש ז"ל שללו דבר זה מכח שאין דרך להביא ברייתא היכא שיש משנה רבינו מפרש דהקשה ליה מברייתא משום שמפרש בה דאם ביטלו בטל משא"כ מהמשנה דקתני בסתמא דאז בטל דין הבית ומזאת המשנה אין לו כח להקשות ולפ"ז אף שהחילוק אמיתי רבינו העתיק דין המשנה כדרכו דעל הסתם בטל דין הבית וכאילו נהרס כמ"ש בפירוש המשנה ואם בטל העפר כבר הוא נלמד ממ"ש בהל' סוכה ועירובין ובזה עלו על נכון דברי רבינו ז"ל וזה הוא טעמו של מרן ז"ל ששתק בזה מפני שהוא מבואר למעיין ועוד היה נראה לומר דשני מיני מילוי בית יש אחת כפשוטו כולו עד לרקיע ואחת בשטח הקרקע כולו ובזה הוא דשייך ביטול כדקתני בברייתא והוי דומיא דחריץ וסוכה משא"כ במילוי דמתני' דהוי עד מעזיבת הבית אין שייך שם ביטול העפר ומוכרח דהביטול דקתני קאי אבית וגם בדרך זה יתיישב קצת אך הראשון נראה עיקר:

ז[עריכה]

טומאה שהיא רצוצה בכותל וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו לפי הבנתו בפירוש המשנה ומרן ז"ל הליץ דרבינו מפרשה דקאי אנפש אטומה וכו' ומוכרח הוא אכן קשה דכאן טמא הסוכה מפני שהיא סמוכה לכותל וברפכ"ה כתב דעמוד שהטומאה רצוצה תחתיו אם היה פרח יוצא מעמוד זה וכלים תחתיו הכלים טהורים שאינו מטמא אלא כנגד הטומאה ע"כ אם לא שנאמר דשאני הכא דהסוכה הויא אהל גמור דהיינו שעשויה לאהל ודייקי דברי רבינו קצת שכתב שהרי וכו' אבל משנעשה עליהן אהל וכו' ולכך הכלים שתחתיה טמאים מחמתה משא"כ הפרח דאף אם יש בו שיעור אהל מ"מ אינו עשוי לשם אהל דאינו אלא לנוי או להחזיק העמוד והתוס' יו"ט ז"ל משם הרב וולף וורמייזא ז"ל הקשה כן אמתני' והניחה בצ"ע והנראה לענ"ד כתבתי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון