מעשה רקח/טומאת אוכלין/טז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ח[עריכה]
כל הכתוב בתורה ובדברי קבלה. בדפוס מג"ע בתורה נמחק:
ט[עריכה]
כשם שמותר וכו'. כתב מרן ז"ל דמ"ש רבינו
ויש לו לטמא את החולין המתוקנין וכו' צ"ע דבפ"ק דנדה דף ו' אמרינן איפכא עיי"ש. ואני שמעתי ולא אבין דמאי מקשה משם הלא התם אמרו תנן התם נולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה משגלגלה תעשה בטהרה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה חולין נינהו ומותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל משגלגלה תעשה בטהרה חולין הטבולין לחלה כחלה דמו ואסור לגרום טומאה לחלה וכו' ע"כ ואיך מוכח מכאן דאף אם הם מתוקנים אסור לטמאם אי משום דלא התירו אלא בנולד בה ספק טומאה דמשמע דאם היא טהורה לגמרי אסור קשה תרתי חדא דהכא אף שעדיין לא באה לידי חיוב חלה מ"מ חולין מתוקנין לא מקרו ואי משום דדוקא בספק טומאה הוא דהתירו לטמאם אבל בלי ספק אסור מלבד מה שכתבנו אכתי לא מכרעא דדילמא נקט ספק לרבותא דסיפא דתעשה בטהרה אף שהיא בספק טמאה ותו דאם איתא אמאי מקשה מרן ז"ל על רבינו מהסוגיא עדיפא טפי תקשה ליה דרבינו סותר את עצמו שהרי בפ"ח דהלכות בכורים הל' י' הביא רבינו דין זה כמ"ש בגמרא סוף דבר לא זכיתי להבין כוונת מרן ז"ל כלל עד שמצאתי להתוס' יו"ט ז"ל פ"ה דשביעית שהאריך בזה וגם הוא נתקשה בדברי מרן עיי"ש ומ"ש בספרי רבינו
ושאף כהנים בדפוס מג"ע כתוב ואף כהנים:
י[עריכה]
ואם נטמא אינו לוקה. כתב מרן ז"ל דבתורת כהנים איתא ובנבלתם לא תגעו ברגל וקתני עלה אחרים אומרים יכול אם נגע בנבילה ילקה ת"ל ולאלה תטמאו הוי אומר רשות ומשמע לרבינו דלת"ק נמי אינו לוקה ברגל ע"כ ביאור דבריו נראה דמכיון דאחרים ס"ל דהוי רשות מכח קרא דולאלה תטמאו אין לומר דלת"ק ילקה דהוי מחלוקת מן הקצה אל הקצה משא"כ אם נאמר דלת"ק אף דהוי מן התורה שלא להטמאת מ"מ אם נטמא אינו לוקה אתי שפיר דלאחרים לא עוד שאינו לוקה אלא רשות נמי הוי והוצרכתי לזה מפני שראיתי להמל"מ שכתב שלא הבין כוונת מרן ז"ל עיין עליו ובעיקר הדין עיין מ"ש בפי"ח דמטמאי משכב ומושב הל' ט':
יא[עריכה]
אבל לא יאכל הבעל וכו'. שנוי הלשון מורה דכוונתו דגבי נדה יש לאסור שתיה ומזיגת הכוס משא"כ גבי זבה לא אסר אלא אכילה. ואפשר דהיינו טעמא כמ"ש הרע"ב ז"ל דלרבותא נקט זב עם הזבה שהתשמיש קשה להם אי נמי אפשר דכוונתו להרחיק הזב מן הזבה בהחלט לכך כתב לא יאכל סתם אמנם לפי' מרן ז"ל קשה עיין עליו ובפכ"א דאיסורי ביאה הל' ג' לא אסר אלא שחוק וקלות ראש מפני שסמך למ"ש כאן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |