מעשה רקח/טומאת אוכלין/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png טומאת אוכלין TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ט מהלכות טומאת אוכלין

א[עריכה]

השמן והדבש וכו'. מרן ז"ל ציין ממתני' דפ"ג דטהרות וכו' ופסק כחכמים ואע"ג דבפ' הקומץ דף ל"א אמרינן דהלכה כר' שמעון שזורי לא סמך רבינו ע"ז משום דבפ' בהמה המקשה סבר רב אשי שאין הלכה כמותו אלא וכו' ע"כ ומבואר הדבר לפ"ז דרבינו מפרש למתני' בשמן ודבש שנטמאו ואח"כ נקרשו וכו' וכמ"ש בפירוש המשנה ולכך ביין לא פסק כרש"ש אלא כחכמים דדוקא שמן ודבש והתוס' יו"ט ז"ל הביא סוגיא דמנחות ותמה על רבינו שלא כתב אלא שמן ודבש והו"ל למיכתב היין ג"כ ולא השיגו הראב"ד וגם הכ"מ לא העיר בזה וכו' עיי"ש. ואחרי המחילה הראויה התפלל על אחרים וכו' דהרי הכ"מ כאן דעת שפתיו ברור מללו בפי' פסקו של רבינו ע"פ המשנה דטהרות ושלא פסק כר' שמעון שזורי ביין מכח דברי רב אשי דפ' בהמה המקשה (ואיתא נמי בפ' הקומץ בדרבי יוחנן לא פסק כרש"ש אלא במסוכן ובתרומת מעשר וכו') וכבר זכיתי שכוונתי לדעת גדול הוא הרב ברכת הזבח ז"ל עיי"ש ואף דלפי הר"ש והרא"ש ז"ל שם מתוספתא דשמן קרוש מתפרשת ע"פ המשנה הנ"ל דטהרות עיין עליהם מ"מ רבינו אינו מפרש כן כמו שנראה ממ"ש לעיל פ"א הל' י"ט ודברי מרן ז"ל שם מגומגמים הרבה וכבר כתבתי שם הנראה לענ"ד:

ב[עריכה]

שהמשקה כמוקפד. טעות סופר הוא וצ"ל כמופקד ומ"ש

וכאילו הוא גוף אחר כצ"ל וכן הוא בדפוס מגדל עוז וכ"כ רבינו פ"ו דאיסורי מזבח הל' ז':

ד[עריכה]

טמא שהיה אוכל וכו'. במשנה פ"י דטהרות אין שם תיבת טמא ולפי מ"ש רבינו לקמן פי"א הל' ד' נראה דלאו דוקא טמא דה"ה בסתם ידים. ומ"ש

ואם ניטל עוקצו וכו' רבינו לא הצריך שיגע במקום העוקץ והרע"ב ז"ל הצריכו והוא מהתוספתא שהביא רבינו עצמו בפירוש המשנה עיי"ש וכאן לא הזכירו לא ידעתי למה:

ו[עריכה]

עצים שנבלעו וכו'. קצת קשה דבפי"ד דכלים הל' ו' פסק דלפת וגמי וחרסין שנבלעו במשקין ונפלו לתנור והוסק נטמא שסוף משקה לצאת ומאי שנא מעצים והר"ש והרא"ש ז"ל שם חילקו בין עצים לחרס שאין האור שולטת בהם משא"כ עצים אמנם רבינו שהעתיק לפת וגמי הרי בגמי שולט בו האור כמו בעצים וכמ"ש שם:

ח[עריכה]

עם הארץ וכו'. קשה דמאי שנא משרץ שנמצא ברחים דלעיל הל' ז' כבר תירצו בגמרא דע"ז דף ע"ה התם לא מפסק ולא מידי הכא מפסקי אשכולות עיי"ש והן הן דברי רבינו:

יא[עריכה]

אבעבוע וכו'. בפירוש המשנה ספ"ב דטבול יום פי' רבינו כשמבשלין בכלי חרס עושים אבעבועות גדולות ע"כ ונראה דכוונתו דכיון שהם חלולין לצד עובי החבית הרי הם ככלי בפני עצמו וכמ"ש כאן ועיין עוד להר"ש והרא"ש ז"ל שם ובהגהה שם שהביאו פי' אחר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון