מעשה רקח/טומאת אוכלין/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png טומאת אוכלין TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ח מהלכות טומאת אוכלין

א[עריכה]

ואורז שהרתיחו וכו'. מרן ז"ל הקשה על רבינו דלמה פסק כר' יהודה דגם בשל אורז ונדחק בדבר עיי"ש ובפירוש המשנה לא הזכיר רבינו דאין הלכה כמותו בזו אך במשנה שניה דס"ל לר"י אף של טופח כתב בפי' דאין הלכה כמותו א"כ מוכח דס"ל דלא פליג ר"י אלא שכך קבל מרבותיו ות"ק לא שמיעא ליה ונמצא דלפ"ז במשנה ראשונה לא יש מחלוקת וכ"כ התוס' יו"ט ז"ל. אך מאי דקשיא לי על רבינו דפסק בחלות דאינו חיבור בטבול יום אבל בשאר טומאות הכל חיבור ולדידיה תקשי דאמאי פלגינהו למתני' בתרתי והר"ש ז"ל תירץ דלא כייל חלות בהדייהו משום דחלות לבית הלל אינו חיבור לא בטבול יום ולא בשאר טומאות עיי"ש והוא תירוץ נכון ואמתי ורבינו לא פסק כן וצ"ע:

ב[עריכה]

אם היו פחותים מכאצבע וכו'. הקשה התוס' יו"ט ז"ל דקשיא דיוקא דרישא אדיוקא דסיפא דהכא קתני דפחותים מכאצבע הוי חיבור דמשמע הא כאצבע לא הוי חיבור והדר תני אבל צרור וכו' יתר מכאצבע דלא הוי חיבור הא כאצבע הוי חיבור ותירץ דדיוקא דרישא נעשה כיתר מכאצבע ומהר"ר וואלף ז"ל תירץ דכאצבע הוי חיבור בשאר טומאות ולא הוי חיבור בטבול יום ע"כ ואם דיוק זה אמת למה לא הקשה כן על גרגיר מלח קטן דקתני ברישא דמשמע הא בינוני לא הוי חיבור והדר תני דגרגיר מלח גדול לא הוי חיבור הא בינוני הוי חיבור אך האמת נראה דתירוץ נעשה הוא תירוץ נכון ואגב מאי דתני ברישא תני בסיפא ולעולם דסיפא לאו דוקא ומ"ש בספרי רבינו

תורמוס צ"ל או תורמוס וכ"כ בדפוס מגדל עוז:

ג[עריכה]

בשר קדש שקרם עליו המחק. טעות סופר הוא וצ"ל שקרש עליו המרק וכן הוא במג"ע כי דרך המרק לקרוש וכמ"ש לעיל פ"ד הל' ד' ועיין מ"ש שם וכ"כ רבינו בפירוש המשנה ומ"ש

שקרם ע"ג פרוסות שם כתוב שקרש, ומ"ש

רקק בדפוס מג"ע רקיק:

ד[עריכה]

כמין קובע. בדפוס מגדל עוז כמין כובע בכא"ף:

ו[עריכה]

חבית שניקבה וכו' נפסלה כולה. לישנא דמתני' טמאה והקשה התוס' יו"ט ז"ל דפסולה הו"ל למתני וצ"ע ע"כ ואף שהאמת כן הוא דטבול יום פוסל ולא מטמא כמ"ש הר"ש ז"ל שם ובתוס' בע"ז דף נ"ט ההך מתני' מ"מ אין צורך להניח זה בצ"ע דלפעמים מצינו דתני טמא במקום פסול כיון שהדבר פשוט וכן הוא לשון התוספתא:

ז[עריכה]

המערה מכלי אל כלי וכו'. כתב הר"ש והרע"ב ז"ל דדוקא במגע טבול יום בטלי המשקין וכו' אבל בשאר טומאות קהדר מה שבקילוח ומטמא כל מה שבכלים במגע ע"כ והקשה עליהם התוס' יו"ט ז"ל דניצוק אינו חיבור סתמא תנן וכו' וצ"ע וחש לן לומר דהני אשלי רברבי טעו בדבר זה ולענ"ד הדבר מבואר דכוונתם על המים התחתונים לבד מפני שכיון שנטמא הקילוח וירד מטמא הכלי התחתון במגעו ואין זה ענין לניצוק דניצוק הוא לחבר העליון עם התחתון ודו"ק כי פשוט הוא:

יג[עריכה]

המקפה וכו'. בדפוס מגדל עוז והשום והשמן:

יד[עריכה]

וכן הקישות וכו'. בדפוס מגדל עוז נמחק כל זה עיי"ש:

טז[עריכה]

עיסה שהוכשרה במשקין ונילושה במי פירות וכו'. משנה פ"ג דטבול יום ופסק (כר"מ) [כר' עקיבא] לגבי ר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא דס"ל דפסל את כולה משום דחשיב ליה חיבור, ומכאן קשה למ"ש מרן ז"ל פ"ו דהל' בכורים דרבינו פסק שם כר"א איש ברתותא דהכא משום דסתם לן תנא כוותיה בדין חלה דלפי דבריו רבינו סותר דברי עצמו דהרי כאן פסק כר"ע להדיא גם דבריו שם מגומגמים הרבה דהרי רבינו שם לא הזכיר מי פירות השנוי במשנה אלא הזכיר יין ושמן ודבש וידוע דמי פירות שאינן מכשירין הם אותן שאין להם שם לווי וכיון שכן הדבר קשה להבין דנמצא שדין רבינו שכתב שם אינו הדין השנוי במשנה ועיין מ"ש שם:

יט[עריכה]

וכן שאר טמאים שטבלן. צ"ל שטבלו וכן מ"ש

שאע"פ שטבלן צ"ל שטבלו וכן הוא בדפוס מגדל עוז:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון