מעשה רקח/ביכורים/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png ביכורים TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ו מהלכות ביכורים

א[עריכה]

הלוקח מן הנחתום חייב בחלה. נוסח אחר כתב יד אין שם חייב בחלה ונוסחא נכונה ליישב מ"ש מרן ז"ל דלמה לא פירש דהעושה בטומאה וכו' וכבר כתבתי בסוף פ' ט' דמעשר דמרן גופיה העיד שם דרבינו פסק כרבי יוחנן מדכתב שם כדי שיפרוש בטהרה ואם אין בגירסת רבינו חייב בחלה אתי שפיר טפי דמפריש וכו' שכתב היינו כדינו היכא שנתחייב וניחא נמי לתמיהא שנית של מרן ז"ל ודו"ק וקצת יש להוכיח ממ"ש רבינו סוף פ"ח עיי"ש:

ג[עריכה]

וכן מעשר ראשון שהקדימו בשיבולים שניטלה תרומתו. פירוש תרומת מעשר אבל תרומה גדולה עדיין לא ניטלה ועיין בירושלמי פ"ק ופירוש הרב ליב ז"ל שם:

ד[עריכה]

עיסה של מעשר שני וכו'. עיין מ"ש מרן בשם מהר"י קורקוס לתרץ דברי רבינו דרבי חייא ס"ל דהתיר אכילה בעינן דין ממון לא בעינן ע"כ וקשה טובא דלמסקנא דהתם דמצדד אי כי היכי דפליגי בחלה אפליגו נמי באתרוג ומצה או דילמא שאני חלה דתרי עריסותיכם כתיבי משמע דאף רבי חייא דבעי היתר אכילה היינו דווקא באתרוג ומצה אמנם גבי חלה דכו"ע אליבא דר"מ פטורה. והרב בן חביב ז"ל שם תירץ דמכח זה הביא מרן בשמו תירוץ זה השני דסמי חדא ברייתא מקמי תרתי עיי"ש אך תירוץ זה אינו עולה לדברי הרב מנוח ז"ל שהביא מרן ז"ל בפ"ו דחמץ ומצה שלא הזכיר אלא דרבי חייא בעי היתר אכילה עיי"ש. שוב הביא הרב סיעתא לתירוץ זה מההיא דמנחות דף ס"ז דא"ר אליבא דר"מ דתרי עריסותיכם אצטריכו לר"מ חד לכדי עריסותיכם וחד למעוטי עיסת גוי והקדש ואילו מע"ש לא קאמר וכו' עיי"ש. וטובא יש לגמגם בה דכיון דכר' מאיר קיימינן דס"ל דממון גבוה הוא הרי נכלל בהקדש דקתני ותמהני איך תפס כן במושלם ולא השגיח בדברי התוס' שכתבו שם כן ומ"מ כוונתו רצויה להליץ בעד רבינו ועיין מ"ש מרן ז"ל דרבי חייא רביה דרב אסי וכו' והרב לח"מ ז"ל פ"ה דאישות הקשה דזה רבי חייא בר אמי וזה אינו רבו של רב אסי ע"כ:

אבל המדומע וכו'. פ"ק. וכתב תוס' יו"ט ז"ל דכיון דדימוע דרבנן מתני' בחלה בזמן הזה דרבנן וכו' ע"כ. ואין נראה כן מסתמות דברי רבינו שהוא פוסק והו"ל לפרושי ועוד דתני לה בהדי שביעית ואולי דיתכן דגם דימוע דאורייתא כגון חד בחד:

ו[עריכה]

העושה עיסה לרבים וכו'. ושיעורא יש ללמוד ממ"ש רבינו פ"ה הל' ג':

י[עריכה]

ולמה לא חששנו וכו'. היינו הגזרה דבעלי כיסין שהזכיר רבינו פ"ד דהלכות תרומות הל' ט"ו ומזה ג"כ יש להקשות על מרן ז"ל שכתב שם פ"א דרבינו לא ס"ל גזרה דבעלי כיסין:

יא[עריכה]

המערב קמח וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ועוד נראה דמהירושלמי גופיה יש ללמוד כדברי רבינו שהרי רב הונא קאמר התם טעמא דגן אע"פ שאין רובא דגן וכו' ר' יוחנן נמי קאמר הכי עיי"ש ומסכים לתלמודא דידן בזבחים דף ע"ח דמסיק עלה מין בשאינו מינו בטעמא ופי' רש"י (ולר"ן) [ולקי] וכו' עיי"ש. גם סתמא דמתני' סוף פ"ג הכי מוכחא דלא תלי אלא בטעמא עיי"ש:

יב[עריכה]

עיסה שנילושה וכו'. בנוסחתינו הדפיסו השגת הראב"ד ז"ל המתחלת אבל העושה עיסה לחלקה ואין זה מקומה אלא לקמן הל' י"ט עיי"ש. ובעיקר דינו של רבינו כתב מרן ז"ל משנה פ"ב ואע"ג דבירושלמי וכו' הא ר' יוחנן פליג התם ואמר דברי הכל וכו' ע"כ. ולא זכיתי להבין דבריו דלישנא דמתני' היא מי פירות ואף הא דר"י דאמר ד"ה היא לא אמר הכי אלא על מי פירות דהא מסיים בה אע"ג דרבי עקיבא אמר תמן אין מי פירות מחוורין לטומאה מודה הוא הכא שמי פירות מחוורין לחלה ע"כ ומבואר הדבר דמי פירות לאו היינו ז' משקין ורבינו העתיק יין ושמן ודבש שהן מז' משקין והרב ב"ח ז"ל נתקשה בזה גם לדברי הטור שהיה גורס בדברי רבינו מי ביצים עיי"ש והוא ז"ל כתב דרבינו מספקא ליה בפסק ההלכה עיי"ש והרע"ב ז"ל כתב דאין הלכה כהך מתני' מכח הירושלמי ויותר היה נראה לומר דרבינו פסק כר' יהושע בן לוי דס"ל דאין לך מחוור אלא ז' משקין ולי נראה שהיא מסקנת הירושלמי שם ועיין למהר"א ליב ז"ל שם (גם מ"ש מרן ז"ל ועוד דאפילו לר' יוסי בר חנינא וכו' דמשמע דרבינו פסק כר' אלעזר איש ברתותא אינו שהרי בפ"ח דטומאת אוכלין הל' ט"ז פסק רבינו כר"ע להדיא) ובדברי מרן שכתב בתרייתא נראה שהוא טעות סופר ודו"ק.

ומ"ש רבינו

ואח"כ הרתיחן באש מלמטה וכתב מרן ז"ל כלומר אין צ"ל אם האש מהלך מן הצד וכו' כלומר משום שדרך העולם שהתנורים כולם האש הוא מן הצד בשעת אפיית הפת. ובעיר טראבלס יע"א כל התנורים שלהם האש הוא מלמטה:

טז[עריכה]

עשה עיסה פחותה וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ועוד דאפילו אי הוה סבר רבינו כהרשב"א לא היה לו לחלק בין א"י לחו"ל משום דחלה אף בא"י בזמן הזה אינה כימי עזרא אלא מדרבנן וכו' ע"כ יש לגמגם בתירוץ זה שהרי סמוך ונראה כתב רבינו ואם חלה של דבריהם היא וכו' דמשמע להדיא דאם היא של תורה דחייב הרי שהזכיר חילוק בין של תורה לשל דבריהם ועיין עוד להרב ב"ח ז"ל:

יט[עריכה]

אבל העושה עיסה לחלקה וכו'. מרן ז"ל הזכיר השגת הראב"ד והמדפיסים טעו והדפיסוה לעיל הל' י"ב:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון