מעשה רקח/ביאת מקדש/ז

מעשה רקח ‏ ביאת מקדש ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק ז מהלכות ביאת מקדש

ב

אבל העור המוקף לסחוס. התוס' יו"ט ז"ל בפ"ו דבכורות תמה על מרן הקדוש דהביא פי' רש"י על דברי רבינו כנראה שהשוה אותם וזה אינו דלפי' רבינו העור הוא המקיף לסחוס ולפי' רש"י העור הוא האליה הרכה שבתחתית האזן עיי"ש. ולענ"ד יתורץ במה שיש לדקדק דרבינו לא הזכיר האליה הרכה מה דינה ועכ"פ היה לי להזכירה כיון דבכלל האזן היא לכך נראה דלרבינו הסחוס הוא התנוך דהיינו הגדר האמצעי הכפול לצד פנים באזן והעור היינו המקיף הסחוס כולו ובכללו גם האליה הרכה ונמצא דרש"י ז"ל שוה לרבינו בצד אחד ולכך סתם מרן ז"ל ועם כי בפירוש המשנה פי"ד דנגעים נראה שלהתנוך קורא רבינו הגדר האמצעי שדומה לעצם דמשמע שהסחוס נקרא בשם אחר כאן בחיבורו גילה לנו שהסחוס הוא שם כולל כל האזן חוץ מהעור המקיף וכו':

ג

מי שניקב סחוס אזנו כבראשונה. טעות סופר הניכר הוא וצ"ל ככרשינה בין ניקב עגול בין ניקב ארוך ומ"ש

אפילו הגדי נראה דטעות סופר הוא וצ"ל כאזן הגדי:

ד

ג' בריס של עין. עיין מ"ש מרן ז"ל שבדברי התוס' מבואר יותר וכו' ע"כ. נראה לענ"ד דדברי רש"י ז"ל הם דברי רבינו ממ"ש דבת עין המכסה את העין היינו העפעפים שפי' רבינו דהוו כמו בית יד לעין:

ה

מי שיצא בשר יתר וכו'. עיין להרדב"ז שנדפס מחדש דף נ"א סי' ק"ג שביאר דברי רבינו אך נראה שלא ראה דבריו שבפירוש המשנה כמ"ש מרן ז"ל ועיין מ"ש רפ"ב דאיסורי מזבח:

ו

שלשה בחוטם וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל דרבינו השמיט מבפנים אינו מום וכו' ולא ידע למה אינם ראויים להיות באדם ע"כ. ולענ"ד מראה ממ"ש הרע"ב ז"ל ההך מתני' דטעמא הוי משום דאנן ילפינן מכלל ופרט וכלל דמומין שבגלוי בעינן ע"כ. ואיתא התם בראש הפרק גם שם דף מ' פריך תלמודא אינו ניכר מי הוי מומא וכו' וכיון שכן אף אם יתכן באדם אינו מום:

ז

מי שעצם לחיו וכו'. מרן ז"ל הביא הסוגייא דמסיק רב פפא הא דאית בה עצם הא דלית בה עצם פי' דכשהעודף הוא בלחי עצמו בין באדם בין בבהמה הוא מום אבל כשאינו עודף אלא השפה בלבד לא עצם הלחי באדם הוי מום בבהמה אינו מום עכ"ל. והקושי מבואר דאי בלית בה עצם באדם מיהא הוי מום למה כתב רבינו מי שעצם הלחי עודף דמשמע דאם אין עצם הלחי עודף אף אם השפה עודפת לא הוי מום ותו קשה (דהרב"ס) [דהרב ב"ח] יו"ד סי' ש"ט תמה על רבינו דמדהזכיר עצם משמע דפסק כרבנן ודלא כר' אילה ותו דבפירוש המשנה פסק כר' אילא שהסכימו עמו בי"ד של אחריהם עיי"ש ואיך לא נרגש דאי כרבנן איך פסק דניטל רוב המדבר של לשונו הא לרבנן לא הוי מום ותו דמרן גופיה כתב לקמיה דהיינו כרבי אילא ובי"ד של אחריהם והרב לחם חמודות אות ט' כתב דבהא דלחי התחתון פסק כרבנן משום דהכי סתם לן רבינו הקדוש משא"כ באינך תרתי דהיינו עינו עגול ושניטל רוב המדבר פסק כרבי אילה עיי"ש גם הרב לחם יהודה ז"ל הניח הדבר בצ"ע. ותמהתי על הרבנים האלה ז"ל איך נעלם מעיניהם דברי רבינו בפרק הבא הל' ח' שפסק לההיא מתני' דשפתו העליונה עודפת על התחתונה או התחתונה עודפת על העליונה אפשר לפי זה דברי רבינו שרירין וקיימין דבפלוגתא דר' אילא וחכמים פסק כר' אילא בכלהו דבפיו דומה לשל חזיר וכן בעינו עגול פסק פ"ב דאיסורי מזבח דהוי מום ובניטל רוב המדבר דשייך ג"כ באדם פסק כאן כוותיה דהוי מום וכמ"ש מרן הקדוש ז"ל ודברי רב פפא דמחלק בין יש בה עצם לאין בה עצם פסק ג"כ כאן כוותיה משום דעיקר קושיית הש"ס היא בעצם התחתון עודף דקאמר תלמודא דחכמים מודו לר' אילא ועלה פריך ממתני' דבאדם דוקא ראוי שיהיה מום ומתרץ ר"פ וכו' ולכך כתב רבינו כאן דבעצם התחתון עודף הוי מום דאילו בעליון דהוי פלוגתא דר' אילא וחכמים כבר הזכירו באיסורי מזבח ואותה משנה דשפתו העליונה עודפת וכו' כבר ביארה לקמן כנזכר וכיון שכן לא זכיתי להבין מה ראו על ככה הרבנים הנ"ל ודברי מרן ז"ל:

ט

ומי שנשמטה ירכו והוא שרוע האמור בתורה. ברייתא דף מ' תנא שרוע שנשתרבב לו ירכו ופי' רש"י שאחד מירכותיו גדולה מחברתה ע"כ וכדבריו מוכח שם דף ג' אמנם רבינו נמשך אחר התורת כהנים דקתני בפרשת אמור שרוע שנשמטה ירכו ע"כ ולכך לא כלל בו מי שאחת מירכותיו גבוהה מחברתה דלפי' רש"י הוא שרוע האמור בתורה ואין להקשות על רבינו כיון שהדין אמת ובס' לחם יהודה ז"ל הביא סיוע לדברי רבינו מדברי הרא"ם ז"ל וגם הוא לא ראה התו"כ שמשם הוציאו רבינו:

י

מי שיש בו גרב יבש וכו'. כ"כ בפירוש המשנה וצ"ל שכן היתה גירסתו עיין להתוס' יו"ט ז"ל אי נמי דלא חש לבאר דכיון דבעינן שיהיו מומין מבחוץ וכמ"ש אח"ז ופ"ו הל' ז' פשיטא ודאי דיבש מבחוץ קאמר:

יב

אבל הטריפה וכו'. וכ"כ פ"ו הל' ז' עיי"ש:

יג

המזוהם וכהן. בדפוס מגדל עוז המזוהם כהן בלא וי"ו וגירסתינו נראית עיקר והכי מוכח מדברי מרן ז"ל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---