מעשה רקח/אישות/כה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
הנושא אשה וכו'. כתובות דף ע"א משנה וגמרא ונתבאר הדין היטב במ"ש רבינו פ"ז דין ו' ודין כ"ג ועיין להרא"ש והר"ן ז"ל ומ"ש רבינו או שלא תתקשט במיני צבעונין בבריית' אמרו בבגדי צבעונין ואפשר שכך היתה גירסת רבינו ויותר נראה שכיון שרבינו סבור דה"ה לשאר המינים וכו' העתיק מיני צבעונים שבו כלול הכל דזיל בתר טעמא ותנן נמי התם המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינים יוציא ויתן כתובה:
ב[עריכה]
וכן הכונס וכו' שכבר ביאר'. שם הוא בפ"ז דין ז' ועמ"ש שם ומ"ש רבינו והוא שלא היה שם מרחץ וכו' נראה שכל זה הוא שפת יתר ובס' כ"י מצאתי שנמחק כל זה הלשון:
הרי הוא ממומי סתר. בנ"א כ"י כתוב כמומי בכ"ף ובהכי מתרצא תמיהת הרב דינא דחיי דף נ"ב ע"ש ולמ"ש שם ע"ג דנכפה בעתים ידועים וריח הפה שכתבו רי"ו והתוס' דאף במקום שיש מרחץ בעיר יכול לטעון בעירו א"י לטעון לפי שהדבר ידוע בקלא דלא פסיק וכו' קשה טובא דהוא עצמו כתב שם סמוך ונראה דאף שיש הרבה מרחצאות בעיר וכל אחת הולכת במרחץ אחד מ"מ לא פלוג רבנן ודו"ק:
ד[עריכה]
אם נמצאו בה אחר שנכנסה לבית הבעל. רבינו שינה הסדר דמתחילה היה לו להקדים כשנמצאו בבית אביה ואח"ך היא באה לבית בעלה וכן במתני' דכתובות דף ע"ד קתני ברישא בבית אביה ואח"ך כשנמצאו בבית בעלה ואולי כוין לשלול דעת הרא"ש והרשב"א דס"ל דבנערה דוקא איירי מתני' או בקטנה דכתובתה לאביה ולכך אביה צריך להביא ראיה אבל אם בגרה שהרי היא ברשות עצמה ישתנה הדין ועל הבעל להביא ראיה כיון שקדשה ורבינו אינו מחלק בזה אלא בין נערה בין בוגרת קאמר ולכוונה זו הקדים חלוקת נכנסה לרשות בעלה דמסתמא אינה ברשות אביה ודו"ק:
ו[עריכה]
בא על אשתו ושהה כמה ימים וכו'. מרן ז"ל תמה על רבינו דמה צורך לשהות כמה ימים וכו' ותירץ וכו' ומתוך דברי ה"ה ז"ל מתורצת תמיהא זו ע"ע:
ז[עריכה]
הנושא אשה וכו'. הרמ"ך בכ"י השיג על רבינו וז"ל הנושא אשה ונמצאת שאין לה וכו' ה"ז לא תשמש תימה הוא זה דהא אוקימנא בפ"ק דנדה בעסוקה בטהרות אבל לבעל לא בעיא בדיקה וצ"ע עכ"ל. וכבר נתבארו דברי רבינו מתוך דברי ה"ה ז"ל ומ"ש בספרי רבינו אלא לא תרגיש בנ"א כ"י או לא תרגיש:
יא[עריכה]
האיש שנולדו וכו'. הרמ"ך בכ"י השיג על רבינו וז"ל אלא אם רצתה תשב וכו' תימה גדול מ"ש בכאן ובהרבה מקומות דאשה יוצאת שלא ברצונה של בעל אם רוצה לצאת בלא כתובה ובמסכת גיטין אמרינן דאשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו ועוד דא"כ דיכולה למרוד בבעל ולצאת בע"כ אמאי צריכה לתלות עצמה בגוי בלא שום גוי בעולם יכולה להפקיע עצמה מן הבעל וכל אשה שתתן עיניה באחר יכולה להפקיע עצמה מיד בעלה ורבינו תם האריך באלו הדברים לסתור דברי הגאונים ונראה שדבריו צ"ע עכ"ל ועיין לה"ה ז"ל שביאר דעת רבינו בטוב טעם ודעת והיכא שנקטעו שתי ידיו או רגליו או שנסמא משתי עיניו לא נתבאר בדברי רבינו מה דינו אך ממ"ש אפילו נקטעה ידו וכו' ולא ביאר דידו אחת דוקא קאמר ביד או ברגל או בעין משמע דלאו דוקא ידו אחת קאמר אלא סתמא קאמר דחיסרון דידים או רגלים או עינים אינו בכלל המומין שכופין להוציא ואפשר דנקט הך לישנא אגב לישנא דר"ג במשנה ותו דאם איתא אדמפליג רבינו בין קיטוע יד ורגל וסמיית עין לריח הפה או החוטם ולוקט צואת כלבים וכו' ליפלוג וליתני בדידה ברישא ולימא אבל אם נקטעו שתי ידיו וכו' או שנולד לו ריח הפה וכו' כל זה הוא נלע"ד אך ראיתי להר' דינא דחיי ז"ל בעשין דף נ"ה ע"ד שלא הבין כן אלא שאפילו נקטעו שתי ידיו וכו' הרי הוא ממומין הגדולים שכופין להוציא ולדידי המעיין יבחר:
יב[עריכה]
ואעפ"י שהיא רוצה. בנ"א ואעפ"י שהוא רוצה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |