מעשה רקח/איסורי ביאה/יא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ח[עריכה]
וכן דם בתולים וכו'. עיקר הדין כבר ביארו רבינו בפ"ה וביאור דבריו כאן עיין להרב ב"י יו"ד סי' קצ"ג ומ"ש ואחר שיפסוק הדם סופרת ז' נקיים כתב כן לעיקר הדין אבל הן הכי נמי דבעיא ג' עונות לפליטת הזרע וכמ"ש פ"ה דשאר אבות הטומאות דין י"א.
י[עריכה]
ואם נשאת לתלמיד חכם וכו'. כבר ידוע שיטת הרב המגיד ומרן ז"ל דלהרה"מ אף יחוד גמור שרי ולא חיישינן שמא יבוא עליה אלא דלפ"ז קשה מ"ש בגמרא דיחודי הוו מיחדי להו דהו"ל למימר בהו בבי"ת דלשון להו משמע יותר כדברי מרן ז"ל דהכוונה להיות לו לאשה ומאי דקשיא לך דאיך נתיר לתלמיד חכם יותר מעם הארץ הלא קי"ל דכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ומעשה דרב עמרם חסידא יוכיח וי"ל דזה לא נאמר אלא בדבר שנקרה מקרה שבא הדבר מעצמו אבל כשהזמינו הת"ח בידים פשיטא ודאי שהוא נזהר הרבה. ועוד י"ל שזה לא נאמר אלא בדבר שלא יש היתר לאיסורו דלבו נוקפו ומים גנובים ימתקו אבל בכאן שסופה להיות מותרת לו חלילה לחשוב בדבר וק"ל הגם דגם דלפי דרכו של מרן אכתי קשה דכיון דבענין שמירה איירי רבינו למאי איצטריך לטעם שת"ח יודע שהיא אסורה ונזהר בזה וכו' הלא אפילו בנדה החמורה אפילו לע"ה אין אנו צריכין לזה כיון דיש להם שומרים ולא היה צריך רבינו לטעם ולא נעלם שכבר מרן גופיה נרגש מזה קצת עיין עליו.
יב[עריכה]
וכן כל מה שאמרנו ביולדת וכו'. עיין מ"ש הרה"מ ז"ל ואלו הדברים אין להם סמך כלל בגמרא ע"כ עיין למרן ז"ל פ"י דין ח'.
טו[עריכה]
וכן זה שתמצא וכו'. עיין מ"ש מרן הב"י בשם הריב"ש וכ"כ מהרי"ק בשורש קמ"ד ועיין להרב ב"ח סי' קנ"ג שהפליג לקיים המנהג עד שגזר נח"ש למי שמשנה המנהג והט"ז ז"ל דחה דבריו ונסמך על דברי רבינו ז"ל.
טז[עריכה]
אין האשה עולה מטומאתה ויוצאה מידי ערוה וכו'. הלשון מגומגם דכיון שכתב אינה עולה מטומאתה היינו יוצאה מידי ערוה (ואולם) דהן אמת שהנדה בכלל העריות היא כמ"ש רבינו ריש פ"ד מ"מ כיון שכתב לשון טומאה מה צורך ללשון ערוה ואם נאמר שכוונתו לשאר טומאות יקשה תרתי חדא דמאי אריא אשה אפילו איש נמי דכל חייבי טבילות שוין הם בדינן ועוד דאין זה ענין להלן ששם בהלכות מקואות היה לו לבאר זה ואולי דכוונתו לטומאת לידה דסמיך ליה וערוה היינו סתם נדה ובדרך צחות אפשר שבא לרמוז מה ששאלו להריב"ש ז"ל בסי' תפ"ה אם הפנויה בכרת הכרת של נדה דדילמא דקרא לא חייב אלא באשתו והשיב דלא שנא יעו"ש.
יז[עריכה]
שמא יבוא לבעול בשביעי וכו'. פירוש שאם תראה עוד בשביעי סותרת כל השבעה ונמצא שבעל ספק זבה למפרע וק"ל.
יח[עריכה]
ואסור לאדם וכו'. ובפ' כ"א דין ד' הוסיף שלא ישחק ולא יקל ראשו עמה שמא יבא לידי הרגל דבר ועיין להרב ב"י יו"ד סימן קצ"ו.
יט[עריכה]
ומפני זה וכו'. כל זה נראה מיותר שכבר הזכירו לעיל וכדי לישב הלשון אפשר דלעיל אסר כשהקערה שלה שאסור לאכול עמה וכאן הוסיף אפילו בקערה שלו לא תאכל עמו ומ"ש שלא יגע בבשרה וכבר כתב לעיל שלא יגע בה אפילו באצבע קטנה אפשר שבא להוסיף שלא יגע אפילו בשערותיה ובצפרניה כמ"ש (את בשרה) את הטפל לבשרו ומ"ש וכן בז' נקיים וכו' אף שכבר כתב כללו של דבר וכו' אפשר שהייתי טועה דדוקא בענין נגיעה או בדבר הקרוב אליה קאמר אבל באלו המלאכות ובפרט הצעת המטה הייתי אומר שאין זה בכלל קמ"ל וק"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |